מספר הלוביסטים הפועלים בכנסת זינק כמעט פי חמישה בשש השנים האחרונות. לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב-2006 פעלו בכנסת 42 שתדלנים (לוביסטים) בלבד, כאשר רק שלושה מהם עבדו בארגונים חברתיים. כיום, לעומת זאת, ישנם 203 לוביסטים בעלי היתר קבוע או זמני באתר הכנסת.
הנתונים נחשפו בכנס בנושא לובינג, שנערך בשבוע שעבר ביוזמת קרן ברכה לבכירים בארגונים סביבתיים. זאת, במטרה ללמד את הארגונים על התהליכים הבלתי פורמליים שמאחורי קבלת ההחלטות בכנסת ובממשלה. בכנס הרצו, בין היתר, השר לשעבר אופיר פינס, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אלונה שפר-קארו, והממונה לשעבר על התקציבים באוצר, רם בלינקוב.
עבודת הלוביסט כוללת בעצם התערבות כמעט בכל הליך חקיקה או יוזמה כלכלית שמועלים בכנסת. הלוביסטים פועלים למען הבנקים, חברות הביטוח, חברות הסלולר, הרכב, אנרגיה, הסיגריות, רשתות השיווק, ועוד חברות פרטיות חזקות רבות. הלוביסטים בולטים בישיבותיהן של ועדות הכלכלה והכספים, שם נדונים ענייני ה"כסף הגדול" במשק, אבל גם בוועדות אחרות כמו חוקה ופנים.
לעתים מספרם של הלוביסטים בדיוני הוועדות גבוה מזה של חברי הכנסת. כך למשל, במאבק סביב חקיקת חוק ששינסקי היו מעורבים לא פחות מחמישה משרדי לובינג שייצגו את חברות האנרגיה. בשנים האחרונות אף חל גידול במספרם של הלוביסטים הפוקד את הכנסת.
עם חקיקתו ב-2008 של חוק הלוביסטים ביוזמתם של הח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה) וגדעון סער (ליכוד), נרשמו כמה עשרות לוביסטים לקבלת היתר קבוע למשכן הכנסת. כיום רשומים באתר הכנסת 116 לוביסטים קבועים ועוד 87 בעלי היתר זמני, כאשר שלושה-ארבעה משרדי הלובינג הגדולים מייצגים את עיקר החברות הגדולות במשק.
אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל, שהשתתף בכנס, אמר כי מה שמטריד הוא לא הלוביסטים הרשומים, אלא הלוביסטים הלא רשומים, כהגדרתו.
הסיבה לעלייה הגדולה במספר הלוביסטים המשתתפים כיום בדיונים בוועדות השונות בכנסת נובעת ראשית מצמיחתו הרבה של ענף הלובינג בישראל בשנים האחרונות. טייקונים, אנשי עסקים, חברות וארגונים הבינו שכדי להשפיע על השרים, חברי הכנסת והפקידים כדאי להם לשכור לוביסטים. כך, בהשקעה של כמה אלפי דולרים בחודש, הם יכולים להשיג שינוי חקיקה או לבלום חקיקה שמרעה את תנאיהם, וזאת בלא צורך להתרוצץ במסדרונות הכנסת.
בנוסף, כיום מחויבים הלוביסטים ברישום, ולפיכך, החוק למעשה תרם לגידול בפעילות הלובינג בכנסת. באחרונה שקלו כמה ראשי ועדות להגביל את כניסתם של לוביסטים לדיונים, אך נמסר להם כי אם יאסרו על הלוביסטים להשתתף בדיונים, גם העיתונאים יאלצו להישאר מחוץ לאולם הדיונים.
נכון שסיבה נוספת לגידול במספר הלוביסטים היא שרוב משרדי הלובינג מייצגים גם ארגונים חברתיים, נכים ועמותות, וחלקם עושה זאת מבלי לקבל תמורה כספית, אבל עיקר תשומת הלב שלהם מוקדשת לחברות העסקיות - אלה שגם משלמות טוב.
המחאה החברתית שינתה את הכללים
עם המשתתפים בכנס שנערך אתמול נמנה גם רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, שהתייחס לתופעת הלוביסטים בתור "סירחון אחד גדול". לדבריו, כאשר היה מנכ"ל HOT לאחר כהונתו באוצר, הציע לו לוביסט לארגן פגישה עם סגן הממונה על התקציבים. "אז הבנתי שפשתה שחיתות בתחום הזה", טען. "זה פוגע בשיקול הדעת. מי שמעסיק לוביסטים טובים מקבל תוצאות בלי קשר לכדאיות ההצעות שלו למדינה", הוסיף.
בלינקוב הציג בפני המשתתפים את אופן הכנת תקציב המדינה ואת הבעיות שבהכנת תוכניות לטווח ארוך בישראל. "בכל פעם שהצגנו לממשלה תוכניות להתפלה, ירד גשם בירושלים - והשרים החליטו שאין צורך בהתפלה. כעת מנסים לקדם פרויקטים של אנרגיות מתחדשות - ומצאו גז" (בלינקוב מחזיק בחברת מירבלין, הפועלת בתחום הסולארי).
בלינקוב התייחס גם למחאה החברתית וטען כי "זה נלעג שמישהו חושב שעובדי המונופולים הגדולים במשק, ובראשם יו"ר ההסתדרות, יעשו משהו למען צדק חברתי". לדבריו, העלויות המיותרות במונופולים ובשירות המדינה היו יכולים להיות מתועלים לצדק חברתי.
שרון אחדות, דובר המל"ג ומנחה הכנס נימק את חשיבות עבודת הלוביסטים ותרומתם לחברות שבהן הם עובדים ואמר כי "אופי המאבקים הסביבתיים משתנה. בניגוד לעבר, שבו שולבו אפיקי התקשורת והמשפט, נתווסף כעת אפיק נוסף ומשמעותי והוא ההתנהלות מול הרגולטור הן בכנסת והן בקרב הפקידות הבכירה במגזר הציבורי".
עו"ד ישראל מימון, מזכיר הממשלה ב-2003-2007, שעסק בשנים האחרונות גם בייצוג חברות פרטיות במשרדי הממשלה, הרצה בכנס על התנהלות הממשלה וועדות השרים השונות, ועל אפשרויות השונות לקדם או לעכב הצעות חוק. כך למשל, לדבריו, לא כל החלטות הממשלה מאושרות בישיבת הממשלה עצמה; החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה תקפות שבועיים לאחר קבלתן, בין אם עלו לישיבת הממשלה ובין אם לאו. כמו כן, כל שר בוועדה יכול להגיש ערר על החלטת השרים, וההחלטה לא תהיה תקפה עד לדיון בערר, שמועדו נקבע על ידי מזכיר הממשלה.
הלוביסטים גידי זאגא ואלי חזן טענו בפאנל שנערך בכנס כי המחאה החברתית שינתה את כללי המשחק בכנסת, והח"כים נזהרים יותר מלתמוך בטייקונים. לדבריהם, החברות הגדולות במשק כעת מביאות בחשבון את תגובות הציבור למהלכים שונים.
ואולם, עבודת הלוביסטים אינה כוללת רק צדדים שליליים. לדברי זאגא, המייצג בין היתר את החברה להגנת הטבע, ארגוני הסביבה צריכים את הלוביסטים יותר מאשר הטייקונים. זאת, משום שלאחרונים ישנה נגישות רבה יותר למקבלי ההחלטות בלאו הכי. לדבריו, במאבקים סביבתיים קודמים לא היתה נציגות לתושבים בכנסת.