ללא משמעת תקציבית ישראל תיקלע למשבר נוסח ארגנטינה

מאת מוטי בסוק
"ללא משמעת תקציבית, יישום רפורמות כלכליות ושמירה על עצמאות בנק ישראל - עלולה ישראל להיקלע למשבר כלכלי ופיננסי חריף נוסח ארגנטינה" - כך כתבה סילביה פיטרמן, עד לפני כשנה מנהלת מחלקת מט"ח בבנק ישראל, בנייר עמדה שהכינה עבור עמותת סנאט.



העמותה, הפועלת בחסות קרן פרידריך אברט הגרמנית, מפיצה את ניירות העמדה שלה לשרים וחברי כנסת. פיטרמן טוענת בנייר העמדה כי היעדר מנהיגות כלכלית, הפעלת מדיניות בלתי אחראית בתחום הפיסקלי והמוניטרי, לצד אוזלת יד ביצירת תנאים לצמיחה, עלולים להביא את ישראל למשבר פיננסי קשה.



לדבריה, חרף ההבדלים הגדולים בין כלכלת ישראל לזו של ארגנטינה, אם הממשלה ובנק ישראל לא יעמדו בלחצים המופעלים עליהם במצב של שפל כלכלי מתמשך, תיפגע אמינות המשק בעיני מלווים ומשקיעים זרים, והם ידירו את רגליהם מישראל. אם הדבר יתרחש, יתערער גם אמון הציבור המקומי בשקל, ויימשך המעבר לנכסים במט"ח. במשטר של שער חליפין נייד, גורמים אלה יביאו להמשך הפיחות בשקל. כתוצאה מכך חברות עלולות להיקלע לקשיים בפירעון הלוואות במט"ח, כולל חברות יציבות המנוהלות בזהירות.



עם זאת אומרת פיטרמן כי בניגוד לארגנטינה לישראל יש עדיין אפשרות לתקן את טעויותיה, בעיקר באמצעות שמירה על המשמעת התקציבית וביצוע רפורמות מעודדות צמיחה. לדבריה, לציבור הישראלי המנוסה תפקיד חשוב ביותר בהתפתחויות במשק. פיטרמן מעריכה כי ציבור זה לא ימתין לרגע שבו ייאלץ לעמוד בתורים מחוץ לבנקים למשיכת כספו.



לפי פיטרמן, הורדת הריבית האחרונה (ב-2.0%), שהיתה עסקה פוליטית לצד תקציב גירעוני, שאינו תומך צמיחה, הובנה היטב על ידי הציבור, והביאה לתגובה מהירה שלו. לא ברור אם קובעי המדיניות הבינו את האיתותים שהציבור שלח להם.



פיטרמן קובעת כי גם בארגנטינה וגם בישראל תפקוד לקוי של הממשלות הביא לניצול חלקי בלבד של תקופת הפריחה בשנות ה-90 לרפורמות כלכליות ולעשיית סדר בהוצאות הממשלה, כולל רפורמה במערכת המס ובתשתיות. לדבריה, בשתי המדינות טעו הממשלות כשנכנעו ללחצים סקטוריאליים.