בפסגות ממליצים להיכנס לבורסה

מאת רותם שטרקמן
מנהלי חברת ניהול הקרנות פסגות מציגים חזות פרית, וטוענים כי זה הזמן להיכנס להשקעה בבורסה. אחת ההנחות העומדות בבסיס ההמלצה לציבור על הפניית חלק גדול יותר מתיק ההשקעות למניות, אומרת מנכ"ל פסגות, גבי רביד, היא ההתאוששות של המשק האמריקאי. לדבריה, בעקבות אירועי 11 בספטמבר מופעלת בארה"ב מדיניות כלכלית אגרסיווית חסרת תקדים, הכוללת הפחתת ריבית מהירה ותקציב ממשלתי גרעוני.



"מטרת ההרחבה הפיסקלית והמוניטרית היא לעורר את המשק, ובצירוף ירידת מחירי האנרגיה והמשך ההתייעלות, מתקרב המשק האמריקאי במהירות לסיום המיתון", מציינת רביד. לדבריה, בדומה למיתון הנוכחי גם בתקופות המיתון הקודמות שני האינדיקטורים המרכזיים - שערי הריבית ומחירי הנפט - החלו לצנוח כשנה לפני היציאה מהמיתון. בנוסף, היא אומרת כי הגידול בכמות הכסף יביא לעליות בשוק המניות, שישפיעו לטובה על רווחי החברות ועל עושרם של הפרטים, מה שיסייע לחידוש הצמיחה.



לדברי רביד, בהסתמך על תגובתם של הצרכנים להחזרי המס של 75', גם תוכנית החזרי המסים של ממשל בוש תגדיל את הצריכה הפרטית ותעניק דחיפה נוספת למשק. להערכתה, ההשפעות של מקרה אנרון והחברות האחרות שענייניהן נבדקים ברשויות האכיפה, לא יהיו מקרו-כלכליות, והשפעת האירועים סביב חוקיות הדיווח תיוותר זמנית בלבד.



בנוגע לשוק המניות הישראלי, אומרים בפסגות כי למרות סביבת המקרו-כלכלית הבעייתית, שיעור המניות בתיק ההשקעות של הציבור צפוי לעלות. אם מחשבים את שיעור אחזקות הציבור הישראלי במניות של חברות בבורסה לאחר הורדת אחזקות בעלי העניין, מתגלה שיעור מניות זעום של כ-7% מהיקף הנכסים.



רביד מציינת כי כשהמצב רע מאוד הכניסה לבורסה כדאית ברוב המקרים. לדבריה, ידוע כי שוק המניות מקדים את המשק ביציאה מהמיתון, וכראיה היא מזכירה את רכישותיהם של בעלי העניין, המעריכים כי שווי המניות בבורסה נמוך ביחס לשוויין האמיתי.



בבדיקת היחס בין שווי השוק המצרפי של החברות להון העצמי המצרפי, שהוא אינדיקטור מרכזי להערכת בורסות בעולם, נמצאת ישראל בעמדת זינוק. היחס בישראל הוא 1.7, לעומת יחס גבוה יותר במדינות רבות בעולם המערבי. כך למשל, בקנדה היחס הוא 2.2; בגרמניה - 3.5; בצרפת - 3.4; ובארה"ב - 3.6.







בפסגות מסתמכים גם על "שעון ההשקעות" של "האקונומיסט" ו-HSBC, המצביע על אפיק ההשקעה המועדף בהתאם לשלב של המחזור הכלכלי שבו מצוי המשק. במצב דומה לזה שבו נמצא המשק הישראלי כשהצמיחה שלילית, מצביע השעון על כדאיות רכישת מניות. לדברי רביד, ההתבצרות בשקלים צפויה לעבור מהפך, מכיוון שהריבית הנמוכה יחסית תמשיך להניע את המשקיעים לעבר המניות.



בפסגות מסתמכים גם על כמה מחקרים אמריקאיים המראים כי לאורך זמן עדיפה ההשקעה במניות. מבדיקה ארוכת טווח של תיק מניות מול תיק איגרות חוב, שהיא ההשקעה הטובה ביותר לאחר המניות, עולה כי לפרק זמן של שנה אחת תיק המניות נתן תשואה טובה יותר ב-65% מהמקרים. ככל שעולים במשך זמן ההשקעה, כך עולה כדאיות ההשקעה במניות, כשבהשקעה לטווח של שנתיים תשואת המניות היתה גבוהה יותר ב-73% מהמקרים, ובמשך חמש שנים ב-84% מהמקרים. מעבר ל-15 שנה, ב-100% של המקרים השיגו המניות תשואה גבוהה יותר מהאג"ח.



עושים כותרות
אחת האינדיקציות של כלכלני פסגות לבדיקת כדאיות ההשקעה בבורסה היא הסתכלות ארוכת טווח על פרסומים בתקשורת הכתובה. בפסגות בדקו את הכותרות הראשיות בעיתונות הנפוצה בארה"ב, כגון ב"ניוזוויק" וב"טיים" במשך עשרות שנים. כותרות אלה אינן עוסקות בדרך כלל בתחומים כלכליים, ולכן כשהן מתייחסות למצב הכלכלי ההנחה היא כי מתרחש משהו גדול יותר, שבו הציבור כולו מעורב ומעוניין לקרוא על זה בכותרת הראשית.







מסקנת המחקר היא שבמקרה שבו אכן הכותרת כלכלית, המשק נמצא במצב קצה, חיובי או שלילי, וניתן להסיק בעקבות זאת מסקנות לפעולה בבורסה. כלומר, אם הכותרות הראשיות זועקות משבר, הבורסה צפויה לעלות והכניסה להשקעה במניות היא הכדאית ביותר. מצד שני, כשהכותרות מבשרות על שגשוג כלכלי, אין העיתונים מוצאים ולו אנליסט דובי אחד שיצפה נפילות, כלומר שהירידות קרובות, וזהו בדיוק הזמן לברוח. גם בישראל נבדקו כותרות בעיתונים נפוצים, כגון "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", ונמצאה תגובה דומה.



למשל, מבדיקת עמודי הפתיחה של מגזין "טיים" מאז 1920 עולה כי על ידי נקיטת עמדה מעשית מנוגדת לכותרת 30 יום לאחר הופעת העיתון, הושגה תשואה הגבוהה פי חמישה מתשואת המדד ב-11 החודשים שלאחר מכן.



בנוסף, נבדקה השפעת אירועים פוליטיים ומדיניים על הבורסות בארה"ב מאז ההתקפה על פרל הרבור ונפילת צרפת בתחילת שנות ה-40, דרך רצח קנדי ב-63' ועד למלחמת המפרץ ב-91'. אמנם ההשפעות המיידיות של האירועים על הבורסות היו שליליות, אך ככל שמתרחקים מיום האירוע, חזרה הבורסה ותיקנה את הירידות. כך למשל, כשארה"ב הפציצה את קמבודיה ב-70' ירדה הבורסה ב-14%, לאחר שלושה שבועות היא היתה כבר גבוהה ב-10%, ולאחר חודשיים ב-20%. לאחר ירידה ממוצעת של 8.5% ביום האירוע, מתקנת הבורסה ב-4% לאחר שלושה שבועות, ב-6% לאחר חודשיים וב-11% בממוצע לאחר ארבעה חודשים.



גם בישראל נבדקו אירועים פוליטיים ומדיניים שליליים, וברוב המקרים ניתן לראות כי הבורסה מתקנת למעלה לאחר חודשים ספורים. כך קרה אפילו בפתיחת מנהרת הכותל ולאחר רצח רבין. מבדיקת עשרה אירועים, עולה כי לאחר ירידה ממוצעת של 7% ביום האירוע השלילי, היתה הבורסה בתל אביב גבוהה ב-8% בממוצע לאחר שלושה שבועות. לדברי רביד, ההתרחשויות הכלכליות כמו ההחלטה על גובה הריבית ושינויים בשער החליפין משפיעות יותר מההתרחשויות הפוליטיות.