"בהודעה של תבל על דחיית שכר העובדים יש גם היבט טקטי"

מאת סמי פרץ



במערכת הבנקאית ובבנק ישראל ניסו לשמור אתמול (חמישי) על מעטה של חשאיות בנוגע למצבה של חברת תבל. מצוקת המזומנים שבה מצויה החברה מוכרת היטב לבנקאים והם לא נזקקו לתיווך של כלי התקשורת שסיפרו על מצבה העגום. הרושם העולה ממה שבכל זאת אומרים בבנקים הוא שהמצב רגיש למדי, אך לא נואש.



"חברות הכבלים לא במצב נואש. יש להן עתיד, ואני מעריך שלאחר המיזוג ביניהן הן יוכלו להתארגן מחדש בצורה טובה", אמר הממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים משה עמית. הוא נשמע רגוע יחסית, בין השאר משום שבנק הפועלים אינו המממן העיקרי של חברות הכבלים. מי שאמור להיות מודאג יותר הוא ד"ר אהוד שפירא, מקבילו של עמית בבנק לאומי . לאומי מממן לפחות מחצית מהאשראי של תבל. לחברה הלוואות לזמן קצר וארוך בסכום של כ-2.8 מיליארד שקל.



את שפירא לא ניתן היה להשיג אתמול אך כבר ביולי אשתקד הוא נשמע מודאג
בראיון שהעניק אז ל"הארץ". שפירא דיבר אז על מונח חדש שבו הוא עושה
שימוש בנוגע לחברות הכבלים: חוב למנוי. הענף שהמציא את המונח "שווי
למנוי" בתקופת הגיאות, שממנו נגזר שוויין של העסקות הגדולות, מתואר
באמצעות מונח נגטיווי וזהו בעצם כל הסיפור של חברות הכבלים על רגל אחת.



שפירא אמר אז כי "אנחנו לא מסתכלים על שווי למנוי אלא על חוב למנוי.
עקרונית ניתן לומר שמי שהחוב שלו למנוי גבוה מהשווי למנוי נמצא במצב לא
טוב. להערכתי, רוב החברות נמצאות סביב חוב של 1,000 דולר למנוי". באותו
מועד הורה בנק ישראל לבנקים לתמחר את השווי למנוי בחברות הכבלים לפי 700
דולר בלבד.



החוב למנוי בתבל עמד אז על 1,040 דולר למנוי, וזאת לאחר שבעלי המניות
בחברה הזרימו לה 48 מיליון דולר כתנאי שהעמידו הבנקים להגדלת מסגרת
האשראי שלה.



קשה להעריך מה יעלה בגורלה של תבל, אם המיזוג המתוכנן בינה לבין חברות
הכבלים ערוצי זהב ומת"ב לא ייצא לפועל. מה שברור הוא שכל השחקנים
המעורבים בנושא תומכים במיזוג כזה, ולא מן הנמנע שגם הפרסומים האחרונים
על מצוקת המזומנים שמונעת תשלום משכורות בזמן, נועדה לשרת את החברה
ביצירת לחץ על רשות ההגבלים העסקיים לאשר את המיזוג בהקדם. "יש גם היבט
טקטי בפרסומים האחרונים", אמר אתמול מקור בנקאי.



במערכת הלחצים שבה פועלות כיום חברות הכבלים יש 4 שחקנים עיקריים: המפקח
על הבנקים, הבנקים המממנים, החברות עצמן והממונה על ההגבלים העסקיים.



המפקח לוחץ על הבנקים לבצע הפרשות לחובות מסופקים ולהגדיר חלק מחובות
הכבלים כחובות בעייתיים. הבנקים לוחצים על חברות הכבלים ובעליהן לחזק
ביטחונות, להזרים הון ולהתייעל. חברות הכבלים לוחצות על הממונה על
ההגבלים העסקיים לאשר להן להתמזג, ושולחות רמזים עבים על הפגיעה האפשרית
בתחרות במידה שמבוקשן לא יינתן להן. הממונה חושש מיצירת ענק כבלים
שידרוס ברגל גסה את חברת הלוויין ויגרום בכך לקריסתה, ולכן מציב סדרת
דרישות לחברות הכבלים.



בבנק ישראל קיימת דאגה לגבי השפעת מצבן של חברות הכבלים על הבנקים. הדבר
מוצא את ביטויו בדרישה של הפיקוח על הבנקים להגדיר חלק מחובות חברות
הכבלים כאשראי בעייתי ולהעמידו תחת השגחה מיוחדת.



הדו"חות הכספיים של הבנקים הגדולים שיתפרסמו לקראת סוף מארס יחשפו טפח
מתמונת המצב העגומה בשוק התקשורת בכלל ובחברות הכבלים בפרט. כבר עכשיו
ברור שהבנקים יגדילו את ההפרשות לחובות מסופקים בגין הענף וכן את החובות
שיסווגו כבעייתים.



בתשעת החודשים הראשונים של השנה הפרישו הבנקים 335.5 מיליון שקל בגין
ענף התקשורת, לעומת הפרשה של 24 מיליון שקל בכל 2000. סך החובות
הבעייתים בענף הגיע בספטמבר 2001 ל-5 מיליארד שקל, לעומת 309 מיליון שקל
ב-2000 כולה. החובות מתייחסים בין השאר לגד זאבי ולבזק, לחברת הלוויין
ולחברות הכבלים, ולחברות נוספות מתחום התקשורת. החוב הבעייתי הוא למעשה
פוטנציאל ההפסד של הבנקים במקרה של הסתבכות קשה של אותן חברות. הסכום
הזה מהווה כ-15% מהונה העצמי של המערכת הבנקאית. זה מה שמבטיח שגם
הבנקים וגם בנק ישראל לא יתנו לתעשייה הזו להתמוטט כל כך מהר. כל הקשיים
שמערימים הבנקים על חברות הכבלים ובכלל זה חיזוק ביטחונות, הזרמות הון
נוספות ושינוי מדיניות התמחיר נועדו להבטיח שהחוב הבעייתי לא יהפוך לחוב
אבוד.