תוך ניגוד עניינים: ביהמ"ש יקבע אם בשטחו יוקם בניין משרדים

מאת משה גורלי



מחלון לשכתו בקומה הרביעית של בית המשפט המחוזי בתל אביב רואה השופט עוזי פוגלמן את הבור הנפער במתחם שברחוב ברקוביץ הסמוך, שעליו יוקם בניין טאואר שיתנשא לגובה עשרים ושלוש קומות למסחר ולשירותים. בד בבד דן פוגלמן בעתירה מנהלית המונחת לפניו, שלפיה לצורך הקמת הפרויקט הופקעו עתודות הקרקע שנועדו להרחבת היכל המשפט בתל אביב. בשנים האחרונות נבנים בישראל בתי משפט מרווחים וראויים, ואילו בתל אביב, שבה נידונים כ-40% מהתיקים במדינה, מופקעת הקרקע המיועדת להרחבת בית המשפט.



העתירה הוגשה על ידי עו"ד אליהוד יערי כעותר ציבורי. יערי הצטרף לעתירה שהגיש לפני כשנתיים עו"ד יהושע דויטש בשם דיירי הסביבה. תחילה דנה בתיק השופטת דרורה פלפל, שהקשתה על יערי בעניין הייצוג. יערי טען כי הוא מייצג את ציבור עורכי הדין, אך פלפל השיבה כי לשכת עורכי הדין היא הגוף המייצג את אלה.



יערי המשיך וטען כי הוא מייצג את ציבור השופטים, אך פלפל התעקשה וקבעה כי לשופטים נציגות המייצגת אותם. לבסוף טען יערי כי הוא מייצג את ציבור הנזקקים לשירות בתי המשפט שייפגע מהפקקים ומהצפיפות שהמגדל ייצור.



ליערי תכונה אופיינית לעותר ציבורי - בעיניהם בכל מעשה יש פוטנציאל לשחיתות. כך רואה יערי את פרויקט מתחם ברקוביץ. לפי תגובת עיריית תל אביב, מטרת הפרויקט "להשלים את המרכז האזרחי הקיים בין שדרות שאול המלך לרחוב ברקוביץ, וליצור רצף אורבני עם אזור משרדים הכולל את בית אסיה, בית IBM והיכל המשפט".



לטענת יערי, קיים קשר פסול בין בעלת הקרקע, עיריית תל אביב, לבין היזמים והעירייה נמצאת במצב של ניגוד עניינים בעניין. "מניעיהם העיקרים של המשיבים הם בצע כסף, רצונם למלא את קופת העירייה ורצונם להעשיר את ה'פונקציונרים' שיגרפו ממון רב מהבניין, תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי שבהקמת היכל משפט לתל אביב", טען יערי בעתירה.



בידי יערי מסמכים החושפים פערים גדולים בין שווי העסקות שנעשו לרכישת הקרקע במתחם. "שווי השטח בעסקה עם נעמ"ת (שחכרה את הקרקע מהעירייה - מ.ג) הוערך על ידי העירייה עצמה בכ-950 אלף דולר. אולם כעבור כמה חודשים בלבד נחתם הסכם בין העירייה לזוכות במכרז שהאחרונה קיימה - החברות מגדל, המגן ומליבו ישראל - שבו נרכשה הקרקע מהעירייה תמורת כ-50 מיליון דולר". כלומר פי 53 מהסכום שבו נרכשה הקרקע מנעמ"ת על ידי העירייה.



יערי צירף לעתירתו חוות דעת של כמה אדריכלים. האדריכל סעדיה מנדל קבע, "ריח עז של בצע כסף נודף מהפרויקט". לדבריו, התועלת היחידה שתצמח מהפרויקט היא הרווחים הגבוהים שיגרפו יזמיו, ובהם עזרה וביצרון, שבבעלות עיריית תל אביב.



בעתירה נרמז למעשי שחיתות רבים שנעשו לשם קידום הפרויקט, או לכל הפחות, לפעולות שהן בגדר מינהל בלתי תקין. לטענת יערי, תחת לדאוג לרווחת צרכני שירותי בתי המשפט, העירייה מעניקה לחברת מליבו ולחברת מגדל שהיא גם המבטחת של העירייה, הטבה בדמות הקמת פרויקט טאואר.



בעיריית תל אביב לא מתרגשים מהעתירה. באמצעות עו"ד שרי אורן מבקשת העירייה למחוק או לדחות את העתירה על הסף. בדיון שהתקיים ביום ראשון שעבר הסבירה אורן את הפער שנחשף בנוגע לרכישת הקרקע. "נעמ"ת התחייבה לחכור את הקרקע מהעירייה ל-49 שנים, ולבנות על המגרש בניין מרכזי עבור נעמ"ת. מהסכם זה לא יצא כלום. העירייה ונעמ"ת הגיעו להסכם שלפיו נעמ"ת תפוצה בגין ביטול החכירה, וכשייבנה בניין חדש נעמ"ת תקבל בו 700-500 מ"ר. בנוסף, כחלק מהפשרה שילמה העירייה לנעמ"ת 900 אלף דולר, והאחרונה יצאה מהעניין". לדברי אורן, כל המכרזים וההליכים התנהלו באופן תקין, ואין לבית המשפט עילה להתערב בתכנון העיר.



השופט פוגלמן קצב לצדדים חודשיים להשלמת טיעוניהם ותצהיריהם. מעניין כי הצדדים לא העלו את האפשרות שהשופט עצמו נגוע בניגוד עניינים, שכן הוא אמור לדון בעתירה הנוגעת ישירות לתנאי עבודתו לרווחתו. יערי מציין בעתירה את "ציבור השופטים המצטופפים בלשכות צרות כתוצאה ממעשיה ומחדליה של העירייה".



לדברי בכיר במערכת המשפט, אם היתה מוגשת בקשה להעביר את הדיון מבית המשפט בתל אביב היא היתה נשקלת בחיוב. אך לדבריו לא בטוח שהיה בכך כדי לפתור את הבעיה.