משרד התשתיות: יבוא גז ממצרים עלול להוות נקודת תורפה

מאת עמירם כהן



"יבוא גז טבעי ממצרים עלול להוות נקודת תורפה אסטרטגית במשק האנרגיה של ישראל" - כך כתב סמנכ"ל המשרד לתכנון, אלי רונן, במסמך שנמסר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לקראת דיון שתקיים היום בתוכנית הפיתוח של משק החשמל ל-2010.



תוכנית הפיתוח כוללת בין השאר בניית תחנת כוח פחמית נוספת בהספק 1,200 מגה-ואט, שעל הקמתה החליט שר התשתיות, אביגדור ליברמן. אם תאשר המועצה את החלטתו, תתחיל על פי הצפוי התחנה לייצר חשמל ב-2008. ככל הנראה תציע חברת החשמל להקים את התחנה הפחמית החדשה באתר ייצור החשמל רוטנברג מדרום לאשקלון.



בנוסף מוצע בתוכנית להקים 12 טורבינות גז מחזור משולב (מחז"מ) להפעלה בגז טבעי בהספק כולל של 4,800 מגה-ואט. בסך הכל יבקש שר התשתיות מהמועצה הארצית לאשר אתרים לתחנות כח בהספק 6,000 מגה-ואט. במקביל להקמת תחנות הכח החדשות יוסבו, על פי התוכנית, תחנות הכח של חברת החשמל המוסקות בדלק מסוג מזוט - אשכול, רדינג וחיפה - להפעלה בגז טבעי.



מהמסמך שיוצג למועצה הארצית, עולה כי עלויות הייצור השוליות של חשמל מפחם נמוכות מעלויות ייצור חשמל מגז, והפער הזה יגדל בעתיד בשל הוזלת הפחם והתייקרות הגז. מחברי המסמך מציגים נימוקים נוספים להצדקת ההחלטה להקים תחנת כח פחמית:



* להבדיל מהמקורות לאספקת פחם, מקורות הגז הישראליים אינם יכולים לענות לבדם על על כל צרכי המשק לטווח הארוך, והמקורות המצריים עלולים להוות נקודת תורפה אסטרטגית.



* החשמל בישראל מיוצר כבר שנים רבות באמצעות פחם, ונרכש ניסיון רב בטכנולוגיה זו. לעומת זאת, ייצור חשמל מגז טבעי מבוסס על טכנולוגיות חדשות בעולם שאין בהם ניסיון מספיק, ובישראל אין בהן ניסיון כלל.



* קיימת אי ודאות באשר להיערכות לקליטת הגז הטבעי. בין הסיבות לאי ודאות: הימשכות ההליכים לבחירת הזוכה במכרז להולכת הגז; חוסר בהירות לגבי מועד פריסת התשתיות על ידי הזוכה; ההתנגדויות הצפויות של גופים שונים למעבר הצינור בשטחים המתוכננים; מועד סיום הליכי התכנון והחיבור של ספקי הגז למערכת ההולכה.



* יכולת האגירה של גז טבעי מוגבלת. אם לא תתאפשר הולכת הגז לתקופה ארוכה, עלול להיווצר מחסור בחשמל.



* הניסיון בשימוש בסולר כדלק חלופי לגז בטכנולוגיות ייצור החשמל בטורבינות גז, אינו רב. הניסיון של גורמים שונים להציג זאת כחלופה פשוטה - אינו מבוסס.



הטענה המוצגת במסמך זה, לפיה עלות ייצור החשמל מגז טבעי גבוהה ממעלות ייצור חשמל מפחם, מנוגדת לשני דו"חות של ועדות מקצועיות של מינהלת החשמל במשרד התשתיות, שבחנו סוגיה זו בשנים האחרונות. שתי הוועדות קבעו כי הקמת תחנת כח פחמית תייקר את ייצור החשמל בכ-165 מיליון דולר לתקופת הייצור, וזאת לפני הכללתן בתחשיב של כל העלויות של איכות הסביבה המקובלות בעולם. הוועדות המליצו כי התחנה הפחמית הנוספת לא תוקם בעשור הנוכחי אלא בעשור שלאחריו, ותחל באספקת חשמל רק ב-2018-2017.



מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, יצחק גורן, קרא אתמול למועצה הארצית לדחות את החלטת שר התשתיות להקים תחנת כח פחמית נוספת. לדבריו, יש לחייב את משרד התשתיות לאשר תחנות כח שיופעלו באנרגיות נקיות - כגון סולרית, רוח וביומסה - בהיקף של לפחות 15% מייצור החשמל הנוסף עד 2010.



גורן דחה את התחשיבים שהוצגו בידי משרד התשתיות והציג תחשיבים אלטרנטיוויים, לפיהם עלות ייצור החשמל מגז לעומת הייצור מפחם תהיה נמוכה לאורך זמן ב-94 מיליון דולר לשנה. על פי תחשיב זה, עלות החשמל מגז טבעי תגיע ל-2.8 סנט לקוט"ש בעוד שעלות ייצור קוט"ש בתחנה פחמית היא 3.5 סנט.



בהודעתו טען גורן כי קיימת הטיה בתחשיבי משרד התשתיות, המבוססים על תחשיבי חברת החשמל - מחירי הגז שהציג משרד התשתיות גבוהים ב-50%-20% ממחירי הגז שיסופק לישראל, בעוד שמחירי הפחם שהוצגו נמוכים מהמחיר האמיתי. כמו כן אמר כי חברת חשמל משתמשת בטכנלוגיות מיושנות לייצור חשמל מפחם.



מחברת החשמל נמסר בתגובה כי הנתונים שהציגה למשרד התשתיות אמיתיים ומדויקים: "הנתונים מבוססים על התשלומים בפועל ששילמה ותשלם החברה על רכישת גז ופחם מהספקים".