מי מנסה לקלקל לפרנקל את פרס ישראל לכלכלה?

מאת סמי פרץ



זכייתו של פרופ' יעקב פרנקל בפרס ישראל לכלכלה מעוררת תרעומת רבה בפקולטות לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מרצים בכירים בשתי האוניברסיטאות מותחים ביקורת על הבחירה בפרנקל, וגורסים כי למרות תרומתו לכלכלת ישראל בתקופתו כנגיד בנק ישראל, ועל אף תהילתו הבינלאומית, תרומתו למחקר האקדמי נופלת בהרבה לעומת זוכים אחרים בפרס ישראל לכלכלה.



לדבריהם, מאז ומתמיד זוכי פרס ישראל לכלכלה נבחרו בשל תרומתם האקדמית ולא בשל הישגים אחרים בתחום הכלכלי, ולכן הבחירה בפרנקל מעוררת תהיות. לדברי אחד המרצים הבכירים בפקולטה לכלכלה בתל אביב, הצגת תרומתו של פרנקל לאקדמיה כאחת הסיבות למתן הפרס עושה עוול לזוכים אחרים, שתרומתם היתה גדולה לאין ערוך בהשוואה אליו.



ביטוי מוחשי לתרעומת ניתן במודעת הברכה לזוכה השני בפרס ישראל לכלכלה, פרופ' אריאל רובינשטיין, שפירסמו כמה מבכירי המרצים לכלכלה בשתי האוניברסיטאות לפני שבוע וחצי בעיתונות. במודעה נכתב: "לחברנו היקר, אריאל רובינשטיין, שא ברכות חמות על זכייתך בפרס ישראל לכלכלה לשנת 2002 בזכות הישגיך האקדמיים המעולים". על המודעה חתמו 27 מרצים ובהם שמות ידועים כמו פרופ' אלחנן הלפמן ופרופ' מנחם יערי, שניהם זוכי פרס ישראל לכלכלה משנים קודמות, וכן מרצים בכירים כמו פרופ' אסף רזין, פרופ' איתן ששינסקי, פרופ' אפרים צדקה, פרופ' דוד לבהרי ופרופ' צבי אקשטיין.







שמו של פרופ' פרנקל נפקד ממודעת הברכה הזו, אף שחלק מהחותמים עליה שיתפו עמו פעולה בעבר בכתיבת ספרים ומאמרים ובוועדות מקצועיות שונות. אולי היו כאלה שבירכו אותו באופן אישי, אבל התעלמותם ממנו במישור הציבורי והדברים שהם אומרים על זכייתו בינם לבין עצמם מלמדת על דעתם האמיתית על הזכייה.



הדגשת "בזכות הישגיך האקדמיים המעולים" לגבי רובינשטיין, וההתעלמות המוחלטת מפרנקל, מתמצתת למעשה את דעתם של הכלכלנים הבכירים על מתן הפרס לפרנקל. הם גם עשויים ללמד על רצון של אותם פרופסורים ומרצים בכירים לשמר את פרס ישראל לכלכלה כמונופול של האקדמיה. הפקולטה לכלכלה בתל באביב פירסמה מודעת ברכה משותפת לשני הזוכים, אך ללא חתימות אישיות של מרצים ספציפיים, שהעדיפו לתת את שמם רק למודעת הברכה לרובינשטיין. אחד החותמים על המודעה אמר אתמול: "האקדמיה אמרה את דברה על בחירת הוועדה באמצעות המודעה הזו".



בנוסף לנימוקים האקדמיים, יש גם היבטים אישיים



בנוסף לנימוקים האקדמיים, יש אמרות הגולשות ממגדל השן גם להיבטים האישיים. כך, מזכירים את העובדה שפרנקל אינו מתגורר בישראל מאז פרש מתפקידו בבנק ישראל, וכן את קשריו הקרובים עם פרופ' חיים בן שחר שעמד בראש הוועדה אשר בחרה בו לקבלת הפרס. ועדת הפרס כללה גם את פרופ' מיכאל לנדסברגר מאונברסיטת חיפה ואת פרופ' נאוה כהנא מאונברסיטת בר אילן.



פרנקל משמש נשיא מריל לינץ' אינטרנשיונל מאז פרישתו מבנק ישראל. הוא מתגורר בלונדון ובישראל לסירוגין. בסופי שבוע הוא מגיע לישראל, ובשאר ימות השבוע הוא נמצא בדרך כלל בלונדון. לפני מינויו לנגיד בנק ישראל התגורר פרנקל בארה"ב שנים רבות, שם שימש כלכלן הראשי ומנהל המחקר של קרן המטבע הבינלאומית. לפני כן שימש ראש הקתדרה היוקרתית על שם דיוויד רוקפלר באוניברסיטת שיקגו, "המכה של הכלכלה". פרנקל התמנה לפרופ' חבר באוניברסיטת שיקגו כבר בגיל 30, ותשע שנים אחר כך קיבל לידיו את ניהול הקתדרה. פרנקל מונה באחרונה ליו"ר ה-G-30 - קבוצה של 30 הכלכלנים המשפיעים ביותר בעולם.



ב-99' פרש מבנק ישראל, וכעבור זמן קצר הצטרף למריל לינץ'. אחת הסיבות שהובילו אותו חזרה לקריירה בינלאומית היא הוראות חוק הצינון, שמנעו ממנו לעבוד במוסד פיננסי בישראל בשנתיים שלאחר פרישתו. תקופת הצינון הסתיימה בינתיים.



במשך שנות עבודתו בבנק ישראל קיים פרנקל קשרים קרובים עם פרופ' חיים בן שחר, כמו גם עם חלק מהחותמים על הודעת הברכה לפרופ' רובינשטיין. לפני שלושה חודשים שיתפו פרנקל ובן שחר פעולה, ויעצו לראש הממשלה, אריאל שרון, בגיבוש חבילת הצעדים הכלכליים בדצמבר - ובהם הקיצוץ בתקציב, הורדת הריבית וביטול תקרת המק"מ.



בהודעתה על זכייתו של פרנקל הציגה ועדת הפרס את הנימוקים הבאים: "פרופ' יעקב פרנקל הוא מהבולטים בחוקרים ומגדולי המיישמים בתחום הכלכלה הבינלאומית ובתחום המקרוכלכלה בישראל ובעולם. תרומותיו מוצאות את ביטויין הן בתחום האקדמיה בחקר הכלכלה והן ביישום התיאוריה הכלכלית והבאתה לידי מימוש בתחום המדיניות הכלכלית. פרופ' פרנקל ששימש נגיד בנק ישראל זוכה להכרה בינלאומית, תורם לפתרון בעיות כלכליות בינלאומיות, וחבר בכיר במוסדות בינלאומיים מהמובילים בעולם".



בקורות החיים של פרנקל שצורפו להודעה הוזכרה רשימה מכובדת של תפקידים ותארים שצבר במשך הקריירה שלו, אבל מה שצרם במיוחד לאנשי האקדמיה הוא האזכור ולפיו פירסם פרנקל 18 ספרים ומלעלה מ-300 מאמרים מדעיים בתחומי כלכלה בינלאומית ומקרו-כלכלה. לדברי אחד המרצים המכירים את פרנקל, שניים מהספרים נכתבו בשיתוף עם עמיתיו פרופ' רזין ופרופ' צדקא, ואילו את יתר הספרים פרנקל ערך ולא כתב.



בנימוקים לבחירה בפרופ' רובינשטיין נכתב: "פרופ' אריאל רובינשטיין הוא מבכירי החוקרים של התיאוריה הכלכלית בישראל ובעולם. פרופ' רובינשטיין הוא חוקר מקורי ויצירתי שתרם רבות להתפתחות בתחומים חשובים בתיאוריה הכלכלית, ובהם תורת המיקוח ורציונליות חסומה. פרסומיו של פרופ' רובינשטיין זכו לתהודה להכרה בינלאומית רחבים".



מילות המפתח בנימוקי הוועדה למתן הפרס הן "מגדולי המיישמים" על פרנקל ו"מבכירי החוקרים של התיאוריה הכלכלית" על רובינשטיין. אם מנטרלים את צרות העין והקנאה הנוכחות מן הסתם בפרשה זו, ההבדל בין הכלכלה היישומית לתיאורטית הוא הרקע לסערה שפרצה סביב מתן הפרס לפרנקל. באקדמיה אומרים כי פרס ישראל בכלכלה שבו זכו עד השנה פרופ' דן פטנקין, פרופ' אלחנן הלפמן ופרופ' מנחם יערי, מיועד לכלכלנים אשר עיקר פועלם הוא מחקר האקדמי. בבחירתה הפכה ועדת הפרס את