שעת ההכרעה של סומך, קוסט וקסירר

רגע ההכרעה מתקרב.



בחודש הקרוב יגישו החברות הגדולות במשק את הדו"חות הכספיים השנתיים שלהן. דו"חות אלה, בניגוד לדו"חות הרבעוניים, מבוקרים על ידי רואי החשבון של החברות. המשמעות היא שרו"ח צריך לחתום על הדו"חות, ולהכריז שהוא ערך את הבדיקות המתאימות, שהדו"חות עומדים בכללי החשבונאות ושהם משקפים מכל הבחינות המהותיות את המצב הכספי של החברה ואת תוצאות הפעולות שלה.



בחתימתם על הדו"חות, מאשרים רואי החשבון כי הם בחנו את כללי החשבונאות שיושמו ואת האומדנים שנעשו על ידי הדירקטוריון וההנהלה.



השנה, ידם של רואי החשבון כבדה מתמיד כאשר הם כותבים את דין וחשבון המבקרים הפותח את הדו"חות הכספיים. התפוצצות פרשיית אנרון, ההסתבכות של רואה החשבון של החברה ארתור אנדרסן וכדור השלג של פרשיות חשבונאיות שבאו בעקבותיה, הביאו את רואי החשבון היישר אל אור הזרקורים. "אירוע זה הוא נקודת מפנה בעולם ראיית החשבון", אמר בחודש שעבר יו"ר פירמת רוה"ח השלישית בגודלו בעולם, KPMG, בכינוס בהשתתפות מאות רואי חשבון.



בישראל אין כנראה חברות עם מבנים פיננסיים מתוחכמים כמו שבנתה אנרון בסיוע של בנקאי ההשקעות ורואי החשבון שלה. ואולם יש לנו מגיפה אחרת, שהתפשטה בשנה האחרונה בעקבות הקריסה של השווקים הפיננסיים, והיא השקעות הרשומות במאזני החברות בערכים התלושים ממחירי השוק שלהן.



בניגוד לאנרון, שם החברה ורואי החשבון רימו את המשקיעים - ברוב החברות הישראליות יש גילוי נאות, בדרך כלל, לטיפול החשבונאי השנוי במחלוקת: כל מי שמתעמק במאזן יכול לראות שיש בו נכסים שרשומים בערך גבוה בהרבה משווי השוק שלהם.



בחלק מהמקרים ייתכן כי יש היגיון בכך שההשקעות רשומות במאזן מעל מחיר השוק - אם מניחים שמחירי הבורסה הנוכחיים משקפים מצב שפל קיצוני, שממנו אפשר רק לעלות.



הדילמות
אלא שזו הנחה חזקה, שכלל לא ברור אם היא עולה בקנה אחד עם עקרון השמרנות החשבונאית. הנה כמה דוגמאות לדילמות שיעמדו בשבועות הקרובים בפני רואי החשבון הישראליים:



סומך חייקין: משרד רואי החשבון המשתייך לרשת KPMG, צריך יהיה להחליט בימים הקרובים באיזה ערך הוא מתיר לחברת הטלוויזיה בכבלים תבל לרשום את השקעתה בחברת הטלוויזיה בכבלים ערוצי זהב. תבל שילמה לפני כשנתיים וחצי 800 מיליון שקל בעבור שליש מערוצי זהב בימי האופוריה בענף. לפני 4 חודשים היא ביצעה הפחתה של 220 מיליון שקל בגין ההשקעה, אבל כיום מחיר השוק של המניות נמוך בכשליש, או בחצי.



מחיקה של כרבע מיליארד שקל שאולי מתבקשת בגין ההשקעה בערוצי זהב, עשויה להעביר את תבל להון עצמי שלילי של כמיליארד שקל, בתקופה שבה היא מנסה נואשות לגייס אשראי מבנקים. האם בדיסקונט השקעות, בעלת השליטה בתבל ובסומך חייקין, יראו את השווי של ערוצי זהב בדרך דומה?



סומך חייקין ייאלץ גם לקבל החלטה כואבת עם לקוח גדול אחר שלו, כור , לגבי השווי שבו יירשמו מניות אי.סי.איי בספרי הקונצרן. כבר שנתיים שהחברה רשומה במאזן כור בערך גבוה במאות אחוזים משווי השוק שלה. כור מפחיתה מדי כמה רבעונים את הערך - אבל היא לא מצליחה להדביק את הנפילה במניות אי.סי.איי.



נכון להיום רשומה אי.סי.איי בספרי כור במחיר של 8.6 דולרים למניה - כפול ממחיר השוק ומהמחיר שבו החברה ביצעה גיוס הון גדול מקבוצת דוברת-עופר. מחיקה גדולה נוספת עשויה לחתוך את ההון העצמי של כור כמעט בחצי, מה שלא יועיל למעמדו בשווקים ובמערכת הבנקאות.



קוסט פורר: משרד קוסט פורר, השייך לרשת הבינלאומית ארנסט אנד יאנג ומבקר את הדו"חות הכספיים של חברת תעשיות מלח , יצטרך לקבל החלטה באיזה מחיר הוא מתיר למשפחת דנקנר לרשום את ההשקעה במניות בנק הפועלים, שבוצעה כחלק מרכישת גרעין השליטה בבנק.



עד לפני שנה זו לא היתה בעיה: המניות נרשמו במאזן בערך שבו רכשה אותן תעשיות מלח מהמדינה, בניכוי הדיווידנדים השמנים שהבנק חילק לאורך השנים. אלא שבשנה האחרונה קרו שני דברים: תחילה נפלו מניות בנק הפועלים עמוק מתחת למחיר שהדנקנרים שילמו, ובאחרונה יש אי ודאות רבה לגבי היכולת של הבנק להמשיך לחלק דיווידנדים בקצב גבוה בשל הזינוק בהפרשה לחובות מסופקים.



ירידה חדה בהיקף הדיווידנדים תקשה על תעשיות מלח בפירעון סדיר של ההלוואה שקיבלה מבנק לאומי לרכישת מניות בנק הפועלים . התאמה של מחיר מניות בנק הפועלים למחיר השוק בספרי תעשיות מלח תגבה מחיר של כ-400 מיליון שקל, שיעביר את החברה להון עצמי שלילי.



לקוסט פורר יש סיבות טובות להתעמק בשווי של מניות בנק הפועלים, משום שהדנקנרים אינם הלקוח היחיד שלו שרכש מניות של הבנק במחירים גבוהים. קוסט פורר, המבקר גם את הדו"חות הכספיים של מבני תעשייה, יצטרך להחליט באיזה ערך לרשום את ההשקעה של החברה במניות בנק הפועלים ואי.די.בי אחזקות.



בעל השליטה בחברה, אליעזר פישמן, הידוע כאחד משחקני הבורסה המבריקים בישראל, רכש את המניות של בנק הפועלים ואי.די.בי אחזקות במחירים הגבוהים בעשרות אחוזים.



במקרה של אי.די.בי אחזקות, הוא רכש את המניות בשוק במחיר הקרוב לרמות השיא שלהן - 160 שקל למניה. בשנה האחרונה מדשדשת המניה עמוק מתחת למחיר הזה, ואתמול כבר היתה ב-105 שקל.



בתשקיף שפירסמה מבני תעשייה לפני שלושה שבועות, היא הגנה על המחיר הגבוה שבו רשומות המניות במאזן. הנימוק העיקרי היה שבמחיר זה בוצעה בקיץ שעבר העסקה שבה התחייבו לרכוש ליאון רקנאטי וקרדן את השליטה בחברה. מבני תעשייה גם הסבירה שזה המחיר שעל בסיסו הצליחו רקנאטי וקרדן לגייס אשראי מבנק הפועלים.



אלא שביום פרסום התשקיף התפוצצה העסקה, בדיוק בגלל המחיר היקר שלה. השבוע פורסם כי הקונים סבורים שמחיר של 160 שקל הוא מנופח - ואפילו המוכרים כבר מבינים את זה.



התוצאה היא שיש כיום רק מקום אחד שבו אי.די.בי עדיין נהנית ממחירים של ימי הגאות - הדו"חות הכספיים של מבני תעשייה. התאמה של ערך המניות במאזן למחיר השוק שלהן תעלה לחברה במחיקה של כ-120 מיליון שקל.



ליובושיץ קסירר: אם בקוסט פורר מתלבטים בשאלה באיזה מחיר ניתן לרשו