וורן באפט: התרופה לשערוריות נוסח אנרון מצויה בגילוי הנאות

מאת עמי גינזבורג

וורן באפט ומשרדי
אנרון(למטה). ממליץ
למשקיעים לדרוש מהמנהלים
שיפור ברמת הדיווח
המשקיע האגדי וורן באפט אמר שלשום כי
המשקיעים בבורסה חייבים לגלות קשיחות מול
הנהלותיהן של החברות הבורסאיות, ולדרוש
מהן גילוי מלא ונאות של תוצאותיהן
הכספיות. באפט סבור שהפתרון לבעיות מהסוג
שעוררה פרשת אנרון אינו בהוספת חוקים
חדשים אלא בדרישות שיציבו המשקיעים למנהלי
החברות.באפט הציג את טיעוניו בקבוצת דיון
שכינסה ביום שני האחרון רשות ניירות ערך
בארה"ב (SEC) כדי לדון בהשלכותיה של פרשת
אנרון על הדיווחים הכספיים של החברות.
בקבוצת הדיון השתתף גם יו"ר הבורסה של ניו
יורק (NYSE), ריצ'ארד גראסו, וכן אנשי
אקדמיה, עורכי דין ואנשי עסקים.



הדעה הרווחת בקבוצת הדיון היא שהדרך להימנע
משערוריות נוסח אנרון נמצאת בחיזוק
מנגנוני הפיקוח של הרשות ושיפור הגילוי


הנאות בדו"ח הכספי. החברים בקבוצה הביעו ספקנות לגבי הרפורמות
המוצעות כיום על ידי חברי הקונגרס האמריקאי בעקבות חקירת אנרון.



באפט העיד כי כשהוא בוחן דו"חות כספיים של חברות ציבוריות אין הוא
יכול לדעת כיצד הן יתפקדו בעיתות משבר פיננסי. "זו אינה בעיה פשוטה",



אמר. מכיוון שכך, הוא ממליץ
למשקיעים לדרוש מהמנהלים לשפר
את רמת הדיווח שהם מפרסמים.
באפט סבור שכל מנכ"ל של חברה
ציבורית (Officer
ChiefExecutive-CEO ) צריך
לראות עצמו כאחראי בעיקר על
הגילוי הכספי הנאות למען
המשקיעים (Chief Disclosure
.(officer - CDO



על פי באפט, אחריותו של מנכ"ל היא להביא לידיעת המשקיעים כל פרט נחוץ
בנוגע לביצועי החברה ולעקרונות החשבונאים שמנחים את הדיווח שלה. באפט
הוסיף עוד כי ועדות הביקורת של החברות צריכות להציב למבקרים
החיצוניים - היינו, רואי החשבון - שאלות קשות בנוגע לדו"חות הכספיים
ולהקליט את תשובותיהם. באפט מעריך שרואי החשבון לא יתנדבו לגלות
בעצמם פרטים מעורפלים בדו"חות, ולכן ועדות הביקורת הן שצריכות להיכנס
לעומקם של דברים.



באפט לא חוסך ביקורת מוועדות הביקורת של החברות. לדבריו, ועדות
הביקורת משחיתות לעתים את זמנן בשמיעת מצגות של מנהלי החברות, ולא
שואלות מספיק שאלות כדי לברר אם החברות "משחקות עם המספרים". באפט,
וכמוהו חברים נוספים בקבוצת הדיון, סבור שאחת ההצעות שהועלו בקונגרס,
שלפיה החברות יצטרכו לבצע רוטציה בין משרדי רואי החשבון מדי כמה שנים
- אינה כדאית. זאת, משום שלרואי החשבון לוקח זמן ללמוד חברה ואת
הפרקטיקות החשבונאיות שמדריכות אותה.



חבר אחר בקבוצה, עו"ד ג'ון ווייט, טען שעל החברה מוטל לומר למשקיעים,
בדו"חות הרבעוניים ובדו"ח השנתי, אם היא משתמשת בשיטות חשבונאיות
"אגרסיוויות" או "שמרניות".



גראסו אמר כי הדו"חות צריכים להיות ערוכים בצורה בהירה ביותר, כך שגם
משקיעים שאינם מתוחכמים במיוחד יוכלו להבינם. הוא הוסיף כי הוא מתנגד
לרעיון אחר שהועלה בקונגרס, שלפיו הבורסה עצמה תקבע מי יהיו רואי
החשבון של החברות הציבוריות. גראסו הזהיר מפני ההתלהבות של חברי
הקונגרס שמעוניינים לשנות ולתקן את תקנות הדיווח החשבונאי.



הצעה מעשית אחרת שהועלתה היתה להגדיל את תקציבה של רשות ניירות ערך,
לשפר את מנגנוני החקירה של דיוחי החברות, ולהעלות את שכרם של חוקרי
הרשות.