בעקבות המלצת המפקח על הבנקים להימנע מחלוקת דיווידנד - תעשיות מלח תתקשה במימון החזר ההלוואה לבנק לאומי

חברת תעשיות מלח , הנמצאת בשליטת משפחת דנקנר, עלולה להיפגע מהמלצתו של המפקח על הבנקים, יצחק טל, שנמסרה באחרונה למנהלי הבנקים המסחריים בארץ, ולפיה אין מקום לחלק דיווידנדים בגין רווחי שנת 2001.



תעשיות מלח, אשר רכשה את השליטה בבנק הפועלים במהלך ספטמבר 1997, מימנה רכישה של כ-11.6% ממניות הבנק - בתמורה לכ-358 מיליון דולר - באמצעות אשראי בנקאי אשר רובו המכריע, 1.25-1.3 מיליארד שקל, ניתן ע"י בנק לאומי .



במסגרת הסכם המימון בין החברה לבנק לאומי התחייבה תעשיות מלח לפרוע את הריבית בגין ההלוואות מכספי הדיווידנד שיתקבלו מבנק הפועלים. לשם כך אף נקבע בהסכם המימון כי תעשיות מלח תקבל מבנק לאומי הלוואות גישור לתשלומי הריבית, עד למועד קבלת הדיווידנד מבנק הפועלים. הלוואות אלה, ניתנות לתעשיות מלח לתקופה של עד 15 חודשים מיום קבלת הדיווידנד האחרון. הדיווידנד האחרון חולק ביולי 2001, כך שההלוואה הנוכחית היא בתוקף עד אוקטובר 2002.



יש לציין כי בשל הצורך של תעשיות מלח במשיכת דיווידנד מהבנק, קיבל ביולי 1998 דירקטוריון בנק הפועלים - בו חברים גם נוחי ודני דנקנר - החלטה בנוגע למדיניות דיווידנד ולפיה יחלק הבנק, מדי שנה, לפחות מחצית מהרווח הנקי של הבנק כדיווידנד, ובלבד שבנק הפועלים לא יחרוג מיחס הלימות ההון המינימלי העומד על שיעור של 9%.



על פניו, נראה כי תעשיות מלח לא צפויה להיקלע לבעיה קשה בפרעון ההלוואה, והראיה לכך היא העובדה שבארבע השנים האחרונות הצליחה החברה להקטין את קרן ההלוואה, שכן, סך הדיווידנד שנתקבל בגין רווחי בנק הפועלים בשנים 1997-2000 הסתכם בכ-395 מיליון שקל, בעוד שהיקף הוצאות המימון הריאליות בגין ההלוואה הסתכם בתקופה זו בכ-360-370 מיליון שקל.



אולם, לאור השחיקה החדה ברווחי בנק הפועלים, אשר בתשעת החודשים הראשונים של 2001 הצטמקו בכ-40% ל-752 מיליון שקל, ולאור העובדה כי יחס הלימות ההון של הבנק עמד בתום הרבעון השלישי על 9.04%, קרוב מאד לרף המינימלי, נראה כי לפחות בשנה הקרובה תתקשה החברה להקטין את יתרת קרן ההלוואה. המלצתו האמורה של המפקח מחזקת אפשרות זו.