להדק את החגורות, המחירים ממריאים

הדר חורש



המגמה שמסמנים דו"חות סוף השנה של חברות התקשורת אינה טובה. פלאפון עומדת להפסיד יותר מ-100 מיליון שקל ברבע האחרון, חלקם בגלל חשבונות עבר, אבל גם בגלל אפס רווחיות בחשבון השוטף; בזק תוכיח שהרווחים הגדולים מפעילותה כמונופול בתחום התקשורת הארצית נשחקים ואינם מצליחים לחפות על ההפסדים הנצברים בחברת הלוויין ובעסקי השיחות הבינלאומיות; חברות הכבלים תבל ומתב ימשיכו להציג הפסדים כבדים, ונראה כי גם המצב בערוצי זהב אינו משופר.



אבל מתחת לפני השטח אפשר כבר לראות את כיווני השינוי. מסע השיבה למציאות של חברות התקשורת מתקרב ליעדו - גידול בהכנסות ושיפור הרווחיות. אסטרטגיות נתח שוק וחיתוך גרונות הדדי נעלמו מהשוק כבר בשנה שעברה. ב-2002 עומדות הכנסות משק התקשורת לצמוח, ובמגזרים מסוימים צופים עלייה של עשרות אחוזים. חברות שסיימו את 2001 בהפסדים צורבים יחזרו להציג רווחים, או לפחות הפסדים צנועים יותר. ואולם שינויים אלה אינם מתרחשים מעצמם. הצרכנים, שהתחילו בשנה שעברה לשלם תמורת שירותים שקיבלו חינם או כמעט חינם, ישלמו השנה יותר, ובשנה הבאה עוד יותר.



קשה שלא להבחין בגל האחרון של העלאות המחירים, שאינו אלא המשך של זחילת מחירים כלפי מעלה המתמשכת זה כמה חודשים. חברת הלוויין הודיעה למועצת הכבלים והלוויין על העלאת מחירים בשיעור של 8%; חברות הכבלים מתעתדות להעלות את המחירים ב-5%. העלאות המחירים הצנועות מוסברות בפיחות, שגרם לעלייה במחירי התכנים שרוכשות החברות בדולרים, אך לא היה מתאפשר אם היו חברות הכבלים והלוויין מתחרות באמת.



עלות התכנים נאמדת ב-50% מהוצאות חברת הלוויין. חלק ניכר מהוצאותיה, כמו כוח האדם והמימון, הוא שקלי, ולכן פיחות של 12% אינו מצדיק עלייה של 8% במחירי המנוי. תחושת התחרות החריפה בין חברות הכבלים והלוויין היא אשליה: שני הצדדים נתונים בלחץ כבד לשפר את רווחיותם, ובמצב כזה אין טעם להקיז זה את דמו של זה.



התוכניות העסקיות של הכבלים והלוויין מבוססות על העלאת דמי המנוי לכ-180 שקל בממוצע, כ-20% יותר מדמי המנוי הממוצעים הנגבים כיום. הן פועלות במרץ ובהתאמה (אם כי ללא תיאום ביניהן, האסור על פי חוק) כדי להגיע ליעד הנדרש. גופי הפיקוח נזהרים מהתערבות. חברות הכבלים, הלוויין והתקשורת הבינלאומית זוכות לאוזן קשבת במשרד התקשורת כשהן מעלות דרישות להקלות שונות, ובעיקר למיזוגים העלולים לפגוע בצרכן. "הענף במשבר, ואנחנו צריכים לפעול כדי לחזק אותו", אמר השבוע מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, בטקס הענקת רישיונות מפעיל תקשורת לחברת הכבלים ערוצי זהב.



ייבוש חבילת הערוצים הבסיסית
העלאת המחירים הרשמית של הכבלים והלוויין היא רק החלק הקטן והגלוי לעין של ייקור התכנים בטלוויזיה הרב-ערוצית. החלק המשמעותי הוא "ייבוש" חבילת הערוצים הבסיסית, המוצעת בכ-145 שקל, לטובת העשרת הערוצים המוצעים לצפייה תמורת תשלום נוסף.



בערוץ הסרטים של חברות הכבלים, שהוא חלק מהחבילה הבסיסית, כבר אי אפשר לראות סרטים חדשים ושוברי קופות. מי שמבקש לראות סרטים עתירי רייטינג, יתכבד וישלם תמורת חבילת ערוצי סרטים נוספת של הכבלים או הלוויין. לצד ערוץ הספורט שבחבילת הבסיס נוסד ערוץ +5 המציג את אירועי הספורט המעניינים באמת. מועצת הכבלים והלוויין ניסתה לחסום את הסחף וחייבה את הכבלים לשדר את משחקי ליגת הכדורגל כחלק מחבילת הבסיס, אבל חובבי כדורגל רבים כבר אינם יכולים להסתפק בערוץ 5.



בכנות מפתיעה אומר מנכ"ל חברת הלוויין, שלמה לירן, שהמצב אינו עומד להשתפר מבחינת הלקוח. לירן סבור כי מחיר החבילה הבסיסית צריך לכסות בעיקר את מחיר ההתחברות והשירות, ואילו תכנים מבוקשים שתמורתם מוכנים הלקוחות לשלם צריכים להימכר בתשלום נוסף: "מחירי הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל נעים פחות או יותר בין 150 שקל לחבילה בסיסית ל-250 שקל לחבילת המקסימום. כלומר, החבילה הבסיסית היא 60% מהמחיר המלא. באירופה נעים המחירים בין 22 דולר לחבילה הבסיסית ל-54 דולר לחבילה המלאה, כלומר, החבילה הבסיסית היא רק 40% מהחבילה המלאה. אני מניח שאנחנו צריכים להגיע ליחסי מחירים כאלה".



מכיוון שלירן אינו מניח ירידה במחירי החבילה הבסיסית, אפשר לשער שמחיר החבילה המלאה עתיד לעלות עד ל-375 שקל, כלומר, עלייה של 50% לעומת מחירה כיום. לירן יודע שהיעד בהישג ידו: חברות הכבלים וחברת הלוויין מנהלות מדיניות עסקית אשר עקב חובותיהן מאושרת בידי גוף אחד - מנהל מחלקת האשראי של בנק לאומי , אהוד שפירא. מצב זה מונע כל אפשרות לתחרות ומאפשר העלאת מחירים לכל רמה המבטיחה עמידה בלוח סילוקי ההלוואות.



ניסיון של הרגע האחרון לפתוח אפשרות להחרפת התחרות בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית נעשה בשבוע שעבר במועצת הכבלים, שבחנה אפשרות להתיר למפעיל טלוויזיה רב-ערוצית נוסף לפעול על רשתות הכבלים, בתמורה להיתר למיזוג הכבלים.



בתגובה זכתה יו"ר המועצה דורית ענבר לביקורת נוקבת של מנכ"ל משרד התקשורת, ותחת לחץ חברות הכבלים נמחק הסעיף הרלוונטי מנוסח ההחלטה הסופי של המועצה. התוצאה: אישור מיזוג שיש בו סעיפים חשובים להגנת הצרכן, אבל נוח מאוד לחברות הכבלים.



עיקר התחרות בענף הסלולר
חברות השיחות הבינלאומיות, שפתחו את התחרות בענף עם מחירים של 25-35 אגורות לדקה לכל יעד כמעט, כבר מזמן הכפילו את מחיריהן. בינואר 2002 הן קיבלו אישור להעלות את מחירי השיחות למנויים סלולריים בחו"ל, צעד העתיד להגדיל את הכנסותיהן במיליוני שקלים, בעיקר על חשבון לקוחות עסקיים.



ברוח הימים האלה, קיבלו חברות התקשורת הבינלאומית מתנת חינם גדולה ויקרה ממשרד התקשורת, על חשבון הציבור: המשרד נמנע מהענקת רישיונות למתחרים נוספים בענף. בעבר נטען שמתחרים נוספים בשוק יקשו על חברות התקשורת הבינלאומית ברק וקווי זהב לפתח רשתות תקשורת מקומית שיתחרו בבזק. אבל שתי החברות זכו בשני העולמות: משרד התקשורת חסם את כניסת המתחרים לפחות למשך 2002, ואילו הן משכו את בקשותיהן להתחרות בשוק התקשורת הפנים-ארצית.



במהלך ביניים אישר משרד