הצעה מעוררת מחלוקת להרחבת סמכויות חוקרי רשות ניירות ערך

מאת אסף ברגרפרוינד



היועצת המשפטית של משרד האוצר, עו"ד ימימה מזוז, הגישה תזכיר העוסק בהרחבת הסמכויות של חוקרי הרשות לניירות ערך; התזכיר הופץ לגופים שונים באקדמיה, ללשכת עורכי הדין ולמשרדי הממשלה השונים, על מנת לקבל חוות דעת לפני שיוצג בכנסת. התזכיר מציע לתת לחוקרי הרשות סמכויות שאינן מצויות בידי חוקרי משטרה וחוקרים ברשויות חקירה כלכליות מקבילות.



בין הסמכויות המוצעות: אפשרות לחפש במשרדי נחקרים ללא צו מבית משפט והענקת שיקול דעת שיפוטי לחוקרים בעלי ניסיון של שנתיים; אפשרות להחזיק מסמכים שנתפסו אצל חשודים לתקופה של שנתיים (לעומת חצי שנה במשטרה); כך גם בנוגע לתפיסת מחשבים - חוקרי הרשות יוכלו לתפוס מחשבים למשך 96 שעות עם צו של בית משפט ול-48 שעות בלי צו. חוקרי המשטרה רשאים לתפוס מחשבים ל-48 שעות בצו בית משפט, ואינם רשאים לתפוס מחשבים ללא צו.



הרשות לניירות ערך הדגישה בתזכיר כי מטרתו העיקרית היא להסדיר סמכויות קיימות המצויות בידי חוקרי הרשות. על פי הרשות, הסמכויות המצויות בתזכיר נוסחו ברוח חוק סדר הדין הפלילי שעל פיו פועלת המשטרה.



ברשות אמרו כי חוקרי הרשות זקוקים לסמכויות נרחבות יותר מאלה המצויות בידי חוקרי המשטרה, עקב "טיבן של עבירות ניירות הערך וטיבה של חקירה אופיינית". לדבריהם, סמכויות אלה נדרשות מכיוון שהחקירות ברשות אורכות זמן רב יותר עד להחלטה על הגשת כתב אישום.



בלשכת עורכי הדין הביעו תדהמה מהתזכיר; לדבריהם, אם יתגבש התזכיר לכדי חוק, הוא יקנה לחוקרי הרשות סמכויות חקירה נרחבות יותר מאלה שיש לחוקרי משטרה. יו"ר הלשכה, עו"ד שלמה כהן, הורה לוועדות הרלוונטיות בלשכה לגבש מסמך עמדה אחיד בעניין, וביקש לזמן לשם סיוע את עורכי הדין נבות תל צור, פיני רובין, גיורא אדרת ויוסי גרוס.



טענתם המרכזית של מבקרי המזכר היא כי הסמכויות נועדו להרחיק את חקירות הרשות מעיני ביקורת שיפוטית. לדבריהם, אין כל הצדקה לתת לחוקרי הרשות סמכות גורפת להחזיק ברשותם חומר חקירה לתקופה כל כך ארוכה מבלי שיעמדו בפני בית משפט שיבחן זאת.



ביקורת נוקבת הושמעה גם על ההצעה בתזכיר, להעניק ל"חוקר בכיר" ברשות סמכויות מעין שיפוטיות. כך, הוצע לתת לחוקר כזה את הסמכות להורות על חיפוש במשרדי חברות ללא צו בית משפט (כשיש חשש לשיבוש הליכי חקירה), וכן להורות על מעצר ושחרור בערבות ללא צו. הביקורת היא לא על עצם הענקת הסמכויות, אלא על הגדרת חוקר בכיר כמי שמשמש בתפקיד במשך שנתיים.



חוקר בכיר ברשות מחזיק בסמכויות דומות לאלה של חוקרי מע"מ וחוקרי הרשות להגבלים עסקיים. לדעת המבקרים, מדובר בהצעה לא סבירה שאמורה להקנות סמכויות שיפוטיות לחוקר בעל ניסיון של שנתיים בלבד.



המבקרים מציגים לדוגמא את חוק סדר הדין הפלילי, שעל פי הוראותיו פועלות המשטרה. חוק זה מציב הגדרה "לקצין ממונה", המוסמך להורות על מעצר חשוד בתחנת משטרה למשך 24 שעות. מדובר בקצין בדרגת פקד או רב פקד, בעל ותק של כמה שנים כחוקר. בהיעדרו מקבל את הסמכות מפקד תחנת המשטרה, שהוא קצין בדרגת סגן ניצב, בעל ותק שנים רבות במשטרה.



על פי המבקרים, לא ברור מדוע זקוקה מחלקת החקירות של הרשות לניירות ערך, הכוללת כ-15 חוקרים, להקנות למרביתם סמכויות מעין שיפוטיות, בעוד שבאגף החקירות במשטרה - המונה עשרות חוקרים - יש רק חוקרים מעטים שלהם ניתנות סמכויות דומות. לדבריהם, נכון יותר היה להקנות סמכויות שיפוטיות כאלה לראש מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, או ליו"ר הרשות עצמה.