שר האוצר: "התיקון המוצע לחוק בנק ישראל מחזק אותו ואת עצמאותו"

ראש הממשלה, אריאל שרון, וסגנו המכהן כשר האוצר, סילבן שלום, הניחו היום על שולחן הממשלה את הצעתם לתיקון חוק בנק ישראל. עיקרי ההצעה הינם הקמת מועצת נגידים מוניטרית שתמנה 9 חברים, מהם 3 יהיו נציגים של בנק ישראל. הנגיד ישמש כיו"ר המועצה והוא ידאג לכנסה אחת לחודש.



על פי התיקון המוצע, תפקידה של המועצה יהיה לקבוע ולהתוות את הפעולות המוניטריות שיינקטו ע"י בנק ישראל, לשם השגת יציבות מחירים ארוכת טווח, בהתאם למדיניות הכלכלית של הממשלה.



שר האוצר התייחס בישיבת הממשלה לרקע בגינו הוגשה ההצעה, וציין כי "בניגוד לקיים בישראל, תהליך קבלת ההחלטות בתחום המוניטרי ברוב המדינות המפותחות איננו מסור בידי אדם אחד (נגיד הבנק) אלא מואצל לפורום רחב יותר". בהקשר זה, צוינו דוגמאות ממדינות מערביות בהן קיימת מועצת נגידים, המנהלת ומקבלת את ההחלטות. כך למשל, באנגליה קיימת מועצת נגידים המורכבת מ-8 חברים: נגיד הבנק המרכזי, המשנה לנגיד ו-6 חברים נוספים, מהם שניים ממונים ע"י הנגיד וארבעה ע"י שר האוצר.



מועצת הנגידים המתוכננת תהיה מורכבת מבכירי בנק ישראל ומאנשי משק וכלכלה ואנשי אקדמיה, בעלי מעמד מוכר ובעלי ניסיון בתחום המוניטרי, הפיננסי או המקרו-כלכלי. לדברי שר האוצר, עובדה זו "תעורר ותעודד ויכוחים מקצועיים פוריים בין אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות".



נימוק נוסף להצעה לתיקון, על פי שר האוצר, הוא הרצון "להגביר את השקיפות של המדיניות המוניטרית ואת מתן הדין והחשבון על תוצאותיה, שכן, הצעת החוק כוללת בתוכה חובת דיווח לממשלה ולציבור על המדיניות המוניטרית, על הרקע לקביעת המדיניות, על תוצאותיה ועל העמידה ביעדים שהציבה הממשלה". לדבריו, "אין ספק כי תכיפות הדיווח ואופיו יתרמו לכשעצמן לתהליך קבלת ההחלטות בבנק המרכזי".



שר האוצר הוסיף כי "ההצעה לתיקון החוק מביאה גם תיקון להגדרת תפקידי בנק ישראל, וקובעת הגדרה העולה בקנה אחד עם תפקידי בנק מרכזי, כנהוג במדינות מפותחות אחרות בעולם המערבי. על פי ההצעה שהוגשה, תפקידו העיקרי של בנק ישראל הוא השגת יציבות מחירים ושמירה עליה בטווח הארוך, וזאת תוך התחשבות ביעדים הכלכליים האחרים שתקבע הממשלה. הגדרה זו של תפקידי הבנק היא מחויבת המציאות לאור השינויים שחלו בארץ ובעולם מאז נחקק החוק הקיים בשנת 1954".



שר האוצר סיכם את דבריו באומרו כי "התיקון המוצע מחזק את בנק ישראל ואת עצמאותו, והרחבת מעגל מקבלי ההחלטות והגברת השקיפות של עבודת הבנק יביאו לתהליך קבלת החלטות נכון יותר ויקנו יתר תוקף להחלטות אלה, הן מן הבחינה העניינית והן מן הבחינה הציבורית".