פריותי חסרת הרסן מעולם לא גרמה לי להיעדר פידבקים. משהפכתי פרי לראשונה בשלהי ספטמבר, בעוד השווקים סביבי מתמוטטים ומניות ציוד תקשורת כמו סיסקו וטלאבס נחבטות קשה במיוחד, התמלאה תיבת הדואר במחשבי במכתבי נזיפה. במהלך השבועות האחרונים, מששבו מניות הטלקום לשפל, התגובות שקיבלתי לא היו מלהיבות במיוחד, בלשון המעטה.
המניות שבו להשתולל לאחרונה, כשהנאסד"ק רושם עלייה של 8% בשבוע וחצי האחרונים, ולפתע איש אינו שונא אותי עוד. השאלה האמיתית היא כמובן מה לעשות כעת. עתה, כשהמשוואה פר שווה שוטה אינה קיימת עוד, נשאלת השאלה: מה לעשות?
זו אינה שאלה קשה במיוחד, ותשובתי תצלצל כמוכרת באוזני הקוראים הקבועים. או במלותיה בנות האלמוות של להקת באכמן-טרנר אוברדרייב, "עוד לא ראיתם כלום!".
הזדמנויות ממתינות
השוק שחט את מניות הטלקום, ובחפזונם לנטוש את המגזר העניקו לנו המשקיעים הזדמנויות נאות ביותר. אף על פי שאין כל רע בניצול הריצה ההמונית למימוש רווחים מסוים (והדגש הוא על מסוים), עדיין קיימות הזדמנויות השקעה עצומות במגזר הטלקום. שפע של חברות טלקום נותרו מוערכות הערכת חסר. (קשה לי עדיין להאמין שאני מצליח להציב את המלים "טלקום" ו"הערכת חסר" במשפט אחד ובהבעה רצינית על פני).
אני עדיין אוהב את הטובות שבספקיות הטלפון הוותיקות ILECs, SBC וורייזון (סימול VZ), בשעה שהאקלים הרגולטורי ממשיך לנטות לכיוונן. הן הקונגרס והן ועדת התקשורת הפדרלית משחקים בחוקים באופן שיש בו כדי להטות את שדה המשחק עוד יותר לטובתן של ספקיות הטלפון הוותיקות. יש מציאות אמיתיות גם בעולם הכבלים, כפי שמשקפת הוספתה של חברת כבלים לתיק מניות תשתיות הטלקום שלי.
עתה, לאחר שכל אנליסט פסימיסט על פני כוכב הלכת הוריד את דירוגן של מפעילות הסלולר, והן נסחרות ברמות חדשות, נמוכות מתמיד, אני מקדיש זמן כפול לעשיית שיעורי בית ושוקל להוסיף כמה מהן לתיק השקעותיי. אני עדיין מסתייג מהותית בנוגע לשאלות כמו גישה להון ומעבר לשירותי הדור השלישי, אך מחירן של מניות אלה הוא לפחות נמוך דיו בכדי לעורר עניין בניסיון להעריכן. AT&T וויירלס וספרינט הן מהמניות המעניינות ביותר.
אינני מזלזל גם במניות ספקיות ציוד הטלקום, היות שחברות טובות כקומברס ואדוונסד פייבר (סימול AFCI) ממשיכות להחזיק מעמד. אני יודע שלאנשים כבר נמאס לשמוע אותי אומר זאת, אך מסקנתי נותרה על כנה: מפעילות מכל רחבי הקשת, ובמיוחד ספקיות הטלפון הוותיקות, יוציאו יותר מכפי שהן חוזות כעת. כלומר, בשנה הבאה הן עתידות לבזבז הרבה מעבר לתחזיותיהן הנוכחיות.
תחזיות השקעות הון בלתי אמינות
לדוגמה, הודעתה המדויקת כתמיד (בצחוק, בצחוק) של הנהלת קיווסט ולפיה הוצאות ההון שלה עתידות להסתכם ב-1.5 מיליארד דולר בלבד השנה היא הנתון המגוחך ביותר. (בהתחשב במקור, לך תדע!).
בלתי אפשרי ש-1.5 מיליארד דולר יספיקו כדי לענות לדרישות המחמירות של ועדת התקשורת הפדרלית ושל רשויות הפיקוח של המדינות לאחזקתן ומהימנותן של הרשתות של קיווסט. עמידה בצמיחה, ואפילו בקצה הנמוך של התחזיות, של קיווסט פשוט תעלה את המספר הזה עוד יותר. החישוב שלי מציב את הוצאות ההון המינימליות של קיווסט על סכום שמתקרב ל-3 מיליארד דולר.
החל מהרבעון השלישי של השנה נחזה בצמיחה סדרתית בהוצאת ההון הגולמיות של המגזר הסלולרי, לאחר שוורייזון, SBC, בלסאות ואפילו קיוווסט ישובו לדפוסי הוצאה רגילים לרשתות הטלפון המקומיות והאזוריות העצומות שלהן.
אף שאיני יכול להתלונן על הכסף שפריותי מזרימה לכיסי, החלק הגרוע שבזיהוי התחתית של נתוני הוצאות ההון הוא שאלה המכריזים ללא הרף על התחתית - הנהלותיהן של קורנינג, סיינה וכיו"ב - יאמרו לשם שינוי את האמת. אני פשוט מתעב את זה.
צאו מהחורים, פרי הטלקום!
קודי וילארד
6.3.2002 / 11:30