האם הדיסקאונט על הישראליות בוול סטריט חוזר?

מאת יורם גביזון



מסכי הטלוויזיה המשדרים את החרפת מעגל האלימות במזרח התיכון בשבועות האחרונים, משפיעים בוודאי על קבלת ההחלטות של המשקיעים בוול סטריט. אם בשנתיים האחרונות היה נדמה שהדיסקאונט על המניות הישראליות בוול סטריט נעלם, בשבועות האחרונים מצטברות עדויות לכך שהוא חוזר - לפחות לגבי חלק מהמניות.



בוול סטריט נסחרות כיום יותר מ-100 מניות טכנולוגיה ישראליות, ואומדן טוב לביצועים שלהן ניתן להשיג דרך מדד המניות הישראליות של גולדמן סאקס, המשקלל את ביצועיהן של כ-33 המניות הגדולות והחשובות שבהן. מתחילת השנה השיג המדד של גולדמן סאקס תשואת חסר של כ-4.8% לעומת מדד הנאסד"ק.



מדד נוסף המדרג את הישראליות בוול סטריט הוא ניו יורק 40 של מיטב. מתחילת השנה ועד סוף השבוע האחרון צנח המדד של מיטב ב-11.6%, לעומת ירידה של 1.1% בלבד במדד הנאסד"ק (ראו תרשים).



מובן שלמדדים אלה יש מגרעות המקטינות את המובהקות של המסקנות שניתן להגיע אליהן. אחת מהן היא המשקל הגדול של מניות כמו צ'ק פוינט, מרקורי, טבע ואחרות. תנודות חדות במניות אלה בעקבות אירועים ספציפיים בחברות, יכולים להיות מתורגמים לתזוזות חריפות במדד.



ואולם השינויים במדדים יכולים בכל זאת לספק אינדיקציות ראשוניות, שמהן נדמה כי פרמיית הסיכון הישראלית חוזרת. הנפילה החדה של מניות ישראליות רבות בפברואר, ולא דווקא הגדולות שבהן, יכולה גם היא לספק איתותים לכך. בחדרי המסחר מציינים כי באחרונה ניכרת ירידה בפעילות הסוחרים והמשקיעים הישראלים, מה שיכול לתרום לירידה במניות השורה השנייה בקרב הישראליות בנאסד"ק.



"באחרונה יש בהחלט יותר שאלות בכל הקשור למצב הפוליטי ביטחוני", אומרת אילנה טרסטון, אנליסטית בסניף הישראלי של בנק ההשקעות מריל לינץ'. "ואולם, השאלות אינן ספציפיות לחברות, אלא קשורות למצב הכללי".



טרסטון סבורה כי למרות שניכרים סימנים לחזרתו של הדיסקאונט, הוא אינו נוגע כרגע לשורה של מניות ישראליות כבדות. "יש חברות שאינן נתפסות כחברות הקשורות לישראל", היא אומרת.



בוול סטריט נסחרות היום לפחות חמש חברות גדולות ומובילות שהזיהוי שלהן עם ישראל אינו מובהק. מדובר במרקורי, אמדוקס וקומברס, שלמרות שהן מחזיקות במרכזי פיתוח גדולים בישראל, רשומות כחברות אמריקאיות.



גם צ'ק פוינט וטבע הרשומות בישראל ומנהלות כאן חלק גדול מפעילותן מוערכות יותר על סמך התעשייה בה הן פועלות ופחות על רקע המצב הפוליטי בישראל. "הקורלציה הגדולה ביותר של מניית צ'ק פוינט למשל היא עם סיסקו", אומרת טרסטון.



טרסטון סבורה כי הוותק של החברות הגדולות מסייע להרגיע את המשקיעים. "אחת הנקודות שקובעות כאן היא עד כמה החברה הוכיחה את עצמה בעבר, ועד כמה ההנהלה שלה אמינה כאשר היא מעריכה שלא תושפע מהמצב", מסבירה טרסטון. "עברנו כמה גלים באינתיפאדה הזאת, והמשקיעים מתרגלים, בעיקר להבטחות של חברות שקיימות בשטח הרבה זמן".



טרסטון תולה חלק מתשואת החסר במדדים של גולדמן סאקס ושל מיטב בנפילות שרשמו באחרונה מניות כמו קומברס ואמדוקס. "הירידות האלה למשל אינן קשורות למצב הגיאו פוליטי בישראל אלא לשווקים בהם פועלות החברות".



רמי רוזן, מנהל מחלקת המחקר של אוסקר גרוס: "לא ראינו את פרמיית הסיכון לפני שנתיים, אבל היום כשהשוק קשה, המשקיעים האמריקאים נצמדים למניות האמריקאיות ולא רצים לחפש הרפתקאות".



רוזן סבור כי הדיסקאונט קשור למצב השוק. "הרבה יותר קשה היום למכור ללקוחות טכנולוגיה ישראלית, וזה לא רק בגלל המצב הביטחוני והאינתיפאדה אלא בגלל האי ודאות הגדולה בתחום הטכנולוגי". גם הוא מסכים כי חברות ישראליות גדולות, המובילות בתחומן, לא סובלות מדיסקאונט הקשור למצב הגיאו פוליטי.



אם אכן קיים דיסקאונט כזה, נראה כי הוא מתאפיין בסלקטיוויות מסוימת, ומשקיעים מעדיפים להתעלם ממנו כאשר לא נוח להם. דוגמה לכך הן מניות ישראליות שאינן מהשורה הראשונה, אך בכל זאת מחזיקות מעמד יפה כאשר המצב הביטחוני בישראל מורע, כמו למשל פריסייס.



"ניכרת חזרה מסוימת של פרמיית הסיכון למניות הישראליות", אומר טובי פישביין, אנסליט בליהמן ברדרס. "אבל מה שמשפיע יותר מכל על התמחור של חברות טכנולוגיה ישראליות בוול סטריט הוא עדיין המצב בשווקים בהם הן פועלות".



"כל עוד המצב בישראל לא מידרדר למלחמה כוללת ולגיוס מלא של כוחות המילואים, חברות הטכנולוגיה שכל הכנסותיהן או כמעט כולן נובעות מיצוא לא יושפעו מהמצב", מעריך פישביין.



לחילופין, ניתן לטעון כי אין דיסקאונט על המניות הישראליות, וכי הביצועים הגרועים של מדדי המניות הישראליות נובעים מהבעיות המתגלעות בחברות עצמן.



למרות שעונת התוצאות הכספיות לרבעון הראשון התאפיינה במיעוט אזהרות רווח, שורה של חברות ישראליות הצליחו לאכזב בכל זאת.



תוצאותיהן של חלק מהחברות, כמו קמטק, לומניס ואחרות איכזבו, ומניותיהן צנחו בחדות (ראו טבלה). חברות רבות אחרות פירסמו תחזיות מאכזבות (כמו ביוטכנולוגיה כללית למשל), ובתגובה רשמו המניות ירידות חדות. אמנם היו כמה מניות שעלו בעקבות התוצאות הכספיות, אך נראה כי אכזבות פרטניות תרמו לא מעט לירידות במדדי המניות הישראליות.