"למשקיעים מגיעות תשובות טובות יותר"

מאת עודד חרמוני
תלונותיהם של מנהלי קרנות ההון סיכון על הקושי לגייס הון לקרנות, נעשו דבר שבשגרה. מנהלי הקרנות מאשימים את המשקיעים הזרים המסרבים להשקיע בישראל עקב המצב הבטחוני, ואת המשקיעים המוסדיים הישראלים שעדיין לא למדו להתמודד עם תעשיית ההון סיכון. ואולם הסברים אלה מתעלמים ממגזר נוסף: קבוצת משקיעים, רובם ישראלים, שהשקיעו בעבר בקרנות ההון המקומיות - ובעקבות ההיכרות עמן נמנעים להיכנס להרפתקאות פיננסיות חדשות עם הקרנות.



יוסי ריבק, מנכ"ל דיסקונט שוקי הון הנמצאת בבעלות בנק דיסקונט , מזדהה עם משקיעים אלה. ריבק הוא אחד המשקיעים הבולטים בתעשיית ההון סיכון הישראלית, ודעותיו על חלק מהקרנות יכולות להסביר מדוע הן מתקשות להשיג משקיעים.



בשנים האחרונות מוביל ריבק את האסטרטגיה העסקית של דיסקונט שוקי הון בתחום ההשקעות בתעשיית ההיי-טק - באמצעות השקעה בקרנות הון סיכון. אסטרטגיה זו שונה מזו של חלק מהבנקים בישראל, שמעדיפים להשקיע ישירות בחברות ההיי-טק - ולא דרך הקרנות. בתור משקיע העובד עם הקרנות, ריבק נשמע מאוכזב מאוד מתעשיית ההון סיכון הישראלית.



"ביצועי הקרנות הישראליות מהשנים האחרונות לא יהיו גבוהים, והחזר התשואה הפנימי (IRR) יהיה להערכתי 25% בממוצע בשנים הבאות", אמר. "אבל הבעיה האמיתית היא לא הביצועים אלא שיטת הניהול של הקרנות, שלא השתנתה כפי שציפינו. בקרנות הישראליות חסרים ידע וניסיון ניהולי. הקרנות לא שיפרו את תהליך הבדיקה המקדימה, שהיתה צריכה לעבור מהפך בעקבות המשבר, והערכות השווי של החברות בהן משקיעות הקרנות עדיין גבוהות. גם ישיבות הדירקטוריון של חברות הפורטפוליו, בניהולן של הקרנות, לרוב אינן רציניות מספיק. אני מצפה מחברי דירקטוריון לעזור לחברות ולהתחיל לעבוד.



גם גל המחיקות, שהביא לסגירת עשרות חברות סטארט-אפ בשנה האחרונה, אינו מלמד על התפכחות בקרב הקרנות - אומר ריבק. "המחיקות הפכו לסוג של בון-טון. מנהלי הקרנות לא ידעו מה לעשות, אז הם מחקו חברות, והם ממשיכים למחוק חברות. זה פתרון קל, אבל האלטרנטיווה למחיקות היא עבודה קשה עם חברות הפורטפוליו. לכך, חלק מהקרנות אינן מוכנות".



לדעתו, ההשתתפות של קרנות בשלושת גיוסי הענק של החודשים האחרונים, מלנוקס, אטריקה וקיארו, מדגימה את הבעיה. "כמו בימים המטורפים של 1999-2000, הקרנות קיבלו אולטימטום להשקיע בחלק מהחברות הללו תוך 48 שעות ובשווי לא הגיוני. אני סירבתי לאשר ביצוע השקעה באטריקה. לדעתי מגיעות למשקיעים תשובות טובות יותר מדוע עליהם להשקיע כיום בחברות ללא רווחים ובשווי גבוה כל כך".



לדברי ריבק, דיסקונט שוקי הון בודקת כיום את אופן תפקוד הקרנות בהן השקיעה, כדי לנסות ולשפר את המצב. "אנחנו לא מרוצים מחלוקת העבודה בין השותפים השונים בקרנות. חלק מהקרנות ריכוזיות בצורה מופרזת ולא מאפשרות לחלק את הנטל בין השותפים באופן שיתרום לחברות הפורטפוליו שלהן. זה תחום שאנו מתכוונים לשנות.



"כיום, למשל, אנחנו בודקים יותר מקרוב את כמות ההצעות להשקעה שבוחנות הקרנות, כמדד לעבודה שלהן ולערך המוסף שלהן. מפתיע אותי שהקרנות לא מבצעות ביקורת אמיתית של חברות הפורטפוליו. למשל, אחד מהצעדים שאני מתכוון לנקוט הוא לחייב את החברות בהן מתבצעות השקעות, לדווח על חמשת בעלי השכר הגבוה בהן, כפי שעושות חברות ציבוריות. אנחנו צריכים לדעת לאן הולך הכסף של הקרנות ולאיזה כיסים הוא נכנס".



משקיע פעיל
בתפקידו אחראי ריבק על השקעות בהיקף של 70 מיליון דולר בכעשר קרנות הון סיכון ישראליות. בעיניו, תפקידו אינו רק להשקיע פיננסית בקרנות, אלא גם להיות משקיע פעיל, תחת הגבלה של 20% מהבעלות בקרנות - הגבלה שחלה על דיסקונט שוקי הון. מסיבה זו הוא שותף בחברת הניהול של כל הקרנות בהן השקיעה דיסקונט עד היום, למעט קרן סידר, שאחזקות דיסקונט בה נמכרו לפני כמה חודשים לקרן משנה (Secondary). "אנחנו רוצים להיות מעורבים בקרנות בהן אנחנו משקיעים, ולא לשבת מהצד. מבחינה זו סידר היתה יוצאת דופן, ולכן יצאנו ממנה. ללא השפעה על הקרן בה השקענו, אין לנו מה לחפש בה".



עם קרנות ההון סיכון בהן השקיעה דיסקונט שוקי הון נמנות ורטקס, שהשלימה לאחרונה את גיוס הקרן האחרונה בהיקף של 160 מיליון דולר, מהם 15 מדיסקונט; קרן פימי שבה השקיעה דיסקונט 16 מיליון דולר; קרן אלון של בני גאון; וקרן StageOne שבה דיסקונט שותפה עם בזק.



ריבק מחפש הזדמנויות השקעה נוספות בשוק, מחוץ לקרנות ההון סיכון. באחרונה הוא יזם, ביחד עם ארבעה מנהלים בכירים בתעשייה, הקמה של שותפות להשקעות Turnround (השקעות מפנה) בחברות היי-טק כושלות אך בעלות סיכוי להצליח.



בדיסקונט ממשיכים להאמין באסטרטגיית ההשקעות של השנים האחרונות. דיסקונט שוקי הון הצליחה לסיים את 2001, השנה הקשה ביותר של התעשייה, עם רווח של 24 מיליון שקל מהשקעותיה בקרנות.



למרות הביקורת והאכזבה של ריבק מקרנות ההון סיכון, הוא אינו מסכים לדרישת חלק מהמשקיעים, להוריד את דמי הניהול שגובות חברות הניהול בשל הירידה בהיקף הפעילות של הקרנות. "הורדת דמי הניהול על ידי המשקיעים היא מעשה נקמה ולא צעד המבוסס על שיקול כלכלי. גם כשהקרנות לא משקיעות, כמו שראינו בשנה האחרונה, יש להן עדיין עבודה רבה בסיוע לחברות פורטפוליו קיימות ובבחינת השקעות חדשות".