וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יונתן כץ: הגירעון יגיע השנה ל-7% תוצר

הארץ

13.3.2002 / 9:10

אסטרטג המקרו מעריך כי האינפלציה ב-2002 תסתכם ב-4.2%; מדד פברואר יעלה ב1.1%; הגורמים הבסיסיים תומכים בהמשך פיחות השקל



אסטרטג המקרו יונתן כץ מעריך כי האינפלציה ב-2002 תסתכם ב-4.2%. להערכתו, מדד פברואר יעלה ב-1.1% ומדד מארס ב-0.9% (בהשוואה לתחזית קודמת לעלייה של 1%) עקב עלייה מתונה יותר במחירי החשמל. להערכתו, ב-12 החודשים הקרובים צפויה האינפלציה להסתכם ב-3.1%.



לדברי כץ, הגורמים הבסיסיים, כמו הגירעון בחשבון השוטף, העדר השקעות של זרים בישראל וגידול בהשקעות של ישראלים בחו"ל, תומכים בהמשך פיחות השקל. עד שיהיה שינוי בסיסי בתהליכים אלה, יימשך לטענתו פיחות השקל. ייתכן כי בשליש האחרון של 2002 יתייצב השקל, כתוצאה משילוב של התאוששות בהשקעות בארה"ב בכלל והשקעות בענפי היי-טק בפרט, וכן עקב המשך העלאת הריבית. שער החליפין הממוצע החזוי להערכתו הוא 4.7 שקלים לדולר למארס ואפריל. העלאת הריבית עשויה לשמור על רמה זו עד סוף 2002.



המשך פיחות השקל יוביל להמשך העלאת הריבית על ידי בנק ישראל. לטענת כץ, שיקולי הישראלים בהשקעות בחו"ל (מט"ח) אינם כלכליים בלבד. עתה, הוא טוען, גם פיזור הסיכון וחוסר האמון הגובר בתהליכים הכלכליים והמדיניים הם שיקולים חשובים בהשקעה. כלומר, אין מדובר בשיקולים של פערי ריביות בלבד, ולכן האפקטיוויות של העלאת הריבית פחתה. להערכתו, הריבית תועלה עד סוף 2002 לרמה של 5.5%-5.3%, כשעיקרה תתבצע ברבעון השני.



צמיחה מהירה בארה"ב, אומר כץ, תפעל להתחזקות השקל. נתוני התוצר ברבעון הרביעי בארה"ב שעודכנו ל-1.4% (לעומת נתון קודם לצמיחה של 0.2%) והצריכה הפרטית שגדלה ב-6% - מעידים על העוצמה שמתחיל להפגין המשק האמריקאי. ההכנסה הפנויה עלתה בינואר ב-1.5% כתוצאה מהירידה בתשלומי המס. מדד מנהלי הרכש בפברואר עלה ל-54.7 נקודות, לעומת ציפיות ל-51 נקודות ורמה של 49.9 נקודות בינואר.



אמנם בשבוע שעבר הזהיר יו"ר הפדרל ריזרב אלן גרינספאן מפני התאוששות מתונה ואטית, אך לפי האינדיקטורים האחרונים סבור כץ כי אין לפסול העלאת ריבית של כ-0.5% עד סוף 2002. צמצום פערי הריביות יפעל בשלב הראשון להיחלשות השקל, אך התחדשות זרם ההשקעות במגזר הטכנולוגי תפעל להתחזקותו.



כדי לעמוד בגירעון של 3% מהתוצר, על הממשלה להגדיל את הכנסותיה ב-2002 ב-22 מיליארד שקל בהשוואה ל-2001. הגירעון בפועל ללא גידול בהכנסות עלול להגיע לכ-7% במונחי תוצר ואפילו יותר. חריגה משמעותית בגירעון שנתיים ברציפות תערער את האמינות במדיניות הפיסקלית, וב-2003, שהיא שנת בחירות, קשה לצפות שינוי במגמות אלה. החוב הממשלתי, שגדל מ-90% במונחי תוצר ב-2000 ל-96% ב-2001, עלול להגיע לכ-115% ב-2002, בין השאר עקב הפיחות הריאלי של החוב החיצוני. הוא עלול לגדול אף מעבר לכך ב-2003.



גירעון של 7% ב-2002 יחייב גיוס אג"ח של 56 מיליארד שקל, או כ-43 מיליארד שקל כשהחישוב הוא מאפריל עד סוף השנה (קצב של כמעט 5 מילארד שקל באפריל-דצמבר) - פי-שניים מסך הפדיון בתקופה זו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully