עובד שפוטר מצ'ק פוינט: רצו למנוע ממני מימוש אופציות בשווי 450 אלף דולר

עובד נוסף של צ'ק פוינט, נדב שולמן, פנה לאחרונה לבית הדין לעבודה בתל אביב בטענה כי פוטר מהחברה חודשיים בטרם הגיע מועד פרעונן של האופציות שבידו ובכדי למנוע ממנו האפשרות לממשן.

שולמן טוען באמצעות עו"ד חיים אינדיג כי לאחר 4 שנות עבודה בחברה הוא פוטר במארס 2000 בהיותו בחופשת לימודים, ללא כל סיבה מוצדקת, ולפיכך המסקנה המתחייבת היא שפיטוריו נעשו כדי למנוע ממנו מימוש האופציות שנותרו לו (13.5 אלף אופציות במחיר מימוש של 2 דולרים למניה), ששוויין נכון להיום כ-450 אלף דולר.

תביעתו של שולמן דומה במהותה לתביעה נוספת שהוגשה לפני כשנה ע"י עובד נוסף של החברה, יפים פולבוי - בטענה כי פוטר מהחברה כדי למנוע ממנו מימוש אופציות בשווי של 200 אלף דולר.

שולמן טוען בתביעתו כי עבד משנת 1996 בחצי משרה כאיש פיתוח בחברה וכי לאורך השנים קיבל הערכות חיוביות מהממונים עליו ולמרות זאת הוא פוטר מעבודתו במהלך חופשת לימודים שנטל על חשבון ימי חופש שהגיעו לו מהחברה.

לטענתו, בטרם יצא לחופשתו הודיעה לו החברה כי נצברו לזכותו בטעות ימי חופשה המגיעים לעובד בהיקף של משרה מלאה ולפיכך בכוונתה לנכות מחצית מימי החופשה שנצברו לזכותו, וזאת למרות שהסכם העסקה, לטענתו, הראה כי הצבירה נעשתה כדין.

התובע טוען כי בשיחה שקיים עם מנהלת משאבי האנוש בחברה הוא נדרש לחתום על תיקון הסכם העסקה שלו כך שיהיה זכאי להבא למחצית מימי החופשה והוא הסכים לטענתו לחתום על התיקון. עוד נקבע, לטענתו, כי יוכל לנצל את כל ימי החופשה שנצברו לטובתו עד אותו השלב.

לטענתו, במהלך החופשה הודיע לו לפתע המנהל הישיר שלו כי הוחלט לקצר את חופשתו והוא נקרא לשיחה בה פוטר. בשביקש לדעת את הסיבה לפיטורים, כך לטענתו, נאמר לו כי הסיבה נעוצה בחוסר יכולת מקצועית.

התובע טוען כי לאור כישוריו הגבוהים ונסיונו המקצועי אין כל ספק שהסיבה האמיתית לפיטוריו לא יכלוה להיות נעוצה "ביכולתו המקצועית". ובהעדר כל הסבר מתקבל על הדעת אין מנוס מהמסקנה כי הסיבה האמיתית הינה בשיקולים אחרים שהוסתרו ממנו.

התובע טוען כי לאחר שפוטר ביקש לקבל מהחברה את תוכנית האופציות שלה אך היא סרבה למסור זאת לידיו ולבסוף לאחר פניות רבות קיבל מכתב מבא כוחה של צ'ק פוינט, לפיה הוא אינו זכאי עוד לממש אופציות בחברה עקב הפסקת העסקתו וכי אין סיבה להמציא לו לפיכך את תוכנית האופציות.

לטענת העובד, הוא נאלץ לבסוף לפנות לרשות ניירות ערך בארה"ב ואז התברר לו לטענתו כי תוכנית האופציות המלאה של החברה לא הוגשה על ידי הנתבעת ל-SEC. לטענתו, רק תקציר של התוכנית מצויה שם וכי מהתקציר ניתן להסיק כי הוא זכאי לממש את האופציות שנותרו לו.

לטענתו, יש לפרש את הביטויים המתייחסים לפקיעת אופציות בעת הפסקת עבודת העובד כך שיתייחסו למקרים בהם הפסקת העבודה אינה נעשית ביוזמת החברה.

"כל פירוש הטוען לזכותה של הנתבעת לפטר ביוזמתה את העובד ולשלול ממנו בכך את האופציות שלו נותן למעשה בידי המעביד את הכוח ליטול מן העובד בפעולה חד צדדית שלו חלק נכבד מאוד משכרו של העובד", טוען שולמן.

לאור זאת כאמור מבקש שולמן מביה"ד לחייב את צ'ק פוינט לאפשר לו לממש בתוך 60 יום לאחר מתן פסק הדין את יתרת האופתיות שלו שכאמור שוויין לפי שווי המניה היום עומד על כ-450 אלף דולר.

חברת צ'ק פוינט מצידה הגישה, באמצעות עו"ד ירון הורביץ ממשרד נשיץ ברנדס ושות' את כתב הגנתה בו היא דוחה את כל טענותיו של שולמן. לטענתה שולמן פוטר כדין ומשיקולים עניינים בלבד שאין להם כל קשר למימוש האופציות.

לטענת החברה, שולמן הפר הפרות יסודיות של חובות חוזיות וחובות אמון כלפי החברה במהלך תקופת העסקתו בה ונושא ימי החופשה הוא רק דוגמה לכך. לטענת החברה, ידע שולמן על רישום ביתר של ימי החופשה לטובתו והיה עליו לדווח על כך לחברה וזאת מתוך חובת האמון כלפיה אך הוא לא עשה כן וניסה להתעשר על חשבון החברה בניצול מלוא ימי החופשה שלא הגיעו לו.

מעבר לכך טוענת החברה כי במהלך שנות עבודתו הלכו והידרדרו ביצועיו וכי זו הסיבה שהחברה החליטה לסיים את העסקתו בה.

החברה מציינת כי שולמן כבר מימש במהלך תקופת העסקתו אופציות בשווי של 450 אלף שקל וכי החברה מברכת על כך שעובדיה נהנים מהצלחתה על ידי מימוש אופציות שניתנות להם אך במקרה זה משהופסקה עבודתו של שולמן מסיבות ענייניות אין הוא זכאי להמשיך ולממש את האופציות שנותרו בידו.