ביהמ"ש: מבקר פנים - כמו עיתונאי - רשאי לשמור על חיסיון מקורותיו

שופט ביהמ"ש השלום בתל אביב, צבי כספי, החליט לאחרונה בהחלטה תקדימית להחיל את דין החיסיון העיתונאי גם על מבקר פנים, כך שלא ייאלץ לחשוף את מקורותיו בבית המשפט, אלא במקרים קיצוניים.



מדובר בתביעה שהגישה חברת קאר שירותי רפואה כנגד משרד הבריאות ומבקר הפנים שלו, אריה פז, וכן כנגד רשות השידור ובכירים בה, וזאת בגין לשון הרע. משרד הבריאות ומבקר הפנים מיוצגים על ידי עו"ד שמאי בקר מפמת"א אזרחי.



במסגרת התביעה ביקשה התובעת כי ביהמ"ש יורה לפז לחשוף את המקור שהתלונן אצלו בעילום שם כנגד מכון השייך לה, כאשר בעקבות התלונה פתח פז בביקורת כנגד המכון.



כספי מנתח בפסק הדין את סוגיית החיסיון והסודיות של מבקר פנים, וקובע כי ניתן להחיל עליו את ההלכה שקבע ביהמ"ש העליון בעניינם של עיתונאים, ולהעניק למקורותיו חיסיון. "לטעמי", אומר השופט, "ככל שמדובר בגילוי מקור מידע, שיקול החיסיון הוא חזק... ואין הבדל משמעותי בנוגע לצורך להגן על המקור בין מקרה של מקור המוסר את המידע לעיתונאי לבין מקרה בו נמסר המידע למבקר הפנים".



לגבי עיתונאים, כבר נפסק בבית המשפט העליון כי ראוי לחייב עיתונאי לגלות את מקורותיו רק כאשר מדובר במקרה שאי הגילוי יש בו כדי למנוע עשיית צדק בנושא מהותי - פשע או עוון בעלי תוצאות מהותיות - ואין אפשרות לעשות צדק ללא גילוי מקור המידע.



במקרה הנוכחי, קובע השופט כי גילוי המקור יש בו להזיק יותר מאשר לסייע לתובעים. "דומני שכאשר ייוודע ברבים שאין ממש במחשבה לפיה עדות או מידע הנמסרים למבקר פנים חסויים מחשיפה, יהיה בכך מכה אנושה, אם לא מכת מוות, לאפשרות לאסוף מידע באמצעות גורמים פנימיים בתוך המשרדים המבוקרים", קובע השופט.