מסרים לא מיידיים

כמה אירוני: התפתחות שירותי המסרים המיידיים ב-AOL-טיים וורנר מתקדמת בקצב איטי להחריד.



מסרים מיידיים - האפשרות להחליף הודעות מודפסות קצרות בזמן אמת עם משתמשים מקושרי רשת אחרים - הביאו לנקודת רתיחה את היחסים בין אמריקה אונליין, מתחרותיה והממשל ב-2000, כאשר AOL וטיים וורנר ביקשו את אישורן של רשויות ההגבלים העסקיים למיזוג ביניהן בינואר 2001.



באותה עת נתפסה סוגיית האפשרות לחילופי מסרים בין מערכת AOL Instant Messenger ומשתמשי מערכות המסרים המיידיים האחרות כשאלת מיליארד דולר. זאת, לאור העבודה שהגורואים טענו שהמסרים המיידיים ילבשו חשיבות לא פחותה, אם לא גדולה יותר, מהדואר האלקטרוני כטכנולוגיית תקשורת.



אך יותר משנה לאחר הקמתה של AOL-טיים וורנר מצטיירים טיעוני שני הצדדים כתיאורטיים יותר מאמפיריים. AOL - שהודיעה לוועדת התקשורת הפדרלית בקיץ 2000 כי תידרש לה שנה לפתח תאימות בין מערכת המסרים המיידיים שלה לבין של מתחרותיה - ערכה ניסוי אחד כזה, אך לאחר שישה חודשים לא נראה שהיא מתקדמת במאמציה בהתלהבות רבה.



מתחרותיה, שטענו ש-AOL תעשה שימוש בלתי הוגן בכוחה לניצול כלכלי של הנתח בו היא מחזיקה בשוק המסרים המיידיים, מתקשות בינתיים להצביע על צעדים פסולים של AOL, להוציא את אפשרותה להציב פרסומות ממוזערות לסרט "שר הטבעות" על גבי חלונות רשימת החברים לרשת. למרות שהחברה ממשיכה לחלוש על שוק המסרים המיידיים, נהנו מתחרותיה מיקרוסופט ויאהו מגידול של יותר מ-50% במספר המשתמשים בשנה הראשונה שלאחר המיזוג בין AOL לטיים וורנר, על פי מדיה מטריקס - תוספת של מיליוני משתמשים חדשים.



התאימות אינה עומדת בראש סדר העדיפויות של משתמשי AOL
אין ספק שלאור העובדה שהאמריקאים מגלים עניין גדל והולך במסרים מיידיים, יהפוך כלי תקשורת זה לנפוץ עוד יותר, ולא רק למשתמשי מחשבים אישיים המחוברים לאינטרנט.



דרק אטקינס, נשיא IHTFP Consulting ויו"ר משותף של קבוצת עבודה המפתחת ספציפיקציות לתעשיית המסרים המיידיים, אומר שמפתחי התקנים מניחים שהיכולת לעשות שימוש במסרים מיידיים תשולב במכשירים דוגמת טלוויזיות מקושרות אינטרנט, מחשבים ידניים וטלפונים סלולריים - "כל מה שיש לו מערכת קלט פלט", כדבריו. כאינדיקציה לחשיבותם של המסרים המיידיים בעתיד, מצאו Pew Internet ו-American Life Project ש-81% מהנוער המקוון בגילאי 15-17 משתמש במסרים מיידיים, בהשוואה ל-44% מהמבוגרים המקוונים שניסו את השירות.



עם זאת, למרות שהטרדנים ניסו ב-2000 לשסות את אספסוף נושאי הלפידים לצעוד אל AOL ולאלץ אותה לפתח תאימות - מה שכל בר דעת היה מקווה שישולב לטכנולוגיית תקשורת חודרת כל, ממש כמו דואר אלקטרוני - לא ליבתה מדיניותה של AOL מרד עממי, ושום מרד כזה לא נראה באופק.







"אנחנו חושבים שבהחלט יש הצדקה כלכלית בהפיכת המערכות לתאימות", אומרת דוברת AOL, קתי מקירנן. אבל, היא מוסיפה, יש "חשיבות מכרעת" לכך שהחברה תשמור את האבטחה, הפרטיות וביצועי המערכת, שכן ויתור על תכונות אלה בתמורה לתאימות לא יספק תמורה נאותה לצרכן.



כבר פורסמו סיפורים רבים על מאמציהם המועדים באופן בלתי נמנע לכישלון של מתכנתים להתגבר על נסיונותיה של AOL להרחיק תוכנות אחרות ממערכת המסרים המיידיים שלה. אך מקירנן אומר שהתאימות אינה עומדת בראש סדר העדיפויות של משתמשי AOL. "היא אפילו לא מופיעה על מסך המכ"ם במונחי הסוגיות המועלות על ידי לקוחותינו", היא אומרת.



בהתחשב בנסיבות ניתן לצפות לכך מ-AOL, אולם דעות דומות נשמעות גם מחוץ לחברה. מארק דיי, מדען בכיר בסיסקו המשמש לצדו של אטקינס כיו"ר משותף בקבוצת העבודה, אומר שאינו יודע על דרישה של משתמשי המסרים המיידיים לתאימות בין מערכתית. "הדחף לתאימות נובע ככל הנראה מן החברות הגדולות", הוא אומר, בהתייחסו למשתמשים עסקיים גדולים.