מאת חיים ביאור
בימי פריחת ענף ההיי-טק ולפני שממדי האבטלה בכל המשק החמירו, היו חברות כוח האדם, העוסקות בהשמת עובדים ומודעות הדרושים בעיתונים, האמצעי הנפוץ ביותר לחפש עבודה.
כיום, כשנתוני האבטלה מחריפים וההתאוששות בענף ההיי-טק נראית עדיין רחוקה, עולה חשיבותם של אמצעי חיפוש אחרים - ובעיקר רשת האינטרנט והקשרים החברתיים.
"חברות ההשמה ומודעות הדרושים התאימו לתקופה שלפני המשבר בהיי-טק, שבה מחפש העבודההרשה לעצמו להיות פאסיווי ומחוזר על ידי החברות, גדולות כקטנות", אומר מוטי נוימן, הבעלים של חברת נקודת מפנה, העוסקת בייעוץ למחפשי עבודה ובניהול תהליכי פיטורים בארגונים שנקלעו לקשיים. "זו היתה תקופה שבה המעסיקים עשו הכל כדי לצוד עובדי היי-טק וגם עובדים בעיסוקים נלווים, כגון רואי חשבון ומינהלנים".
לדברי נוימן, סיבה נוספת לירידה במשקלן של חברות ההשמה ושל מודעות הדרושים, היא ההחלטה שקיבלו ארגונים רבים לחסוך בהוצאות דמי התיווך והפרסום, לנוכח המיתון במשק ומצב האי ודאות העסקי שבו הן פועלות.
"מחלקות כוח האדם בחברות אלה, שעסקו בגיוס ומיון מועמדים לעבודה בתקופת השגשוג שבה היה הארגון איתן מבחינה פיננסית, צומצמו וחלק מעובדיהן פוטרו", הוא אומר. "העובדים במחלקות כוח אדם שלא פוטרו נאבקים כדי להצדיק את המשך העסקתם, מחשש שיהיו הבאים בתור לפיטורים מהארגון, ועושים כל שביכולתם לשמש תחליף לחברת ההשמה שנשכרה בתקופת השגשוג".
השימוש באינטרנט כאמצעי לחיפוש עבודה גבר, מוסיף נוימן, לא רק בגלל הירידה בכמות מודעות הדרושים, אלא גם בשל היותו נוח. זאת משום שכמעט לכל ארגון גדול יש כיום אתר אינטרנט, ובדרך כלל יש באתר זה גם פינת דרושים.
אמצעי נפוץ ליצירת נגישות למקומות עבודה פוטנציאליים הוא היעזרות באנשים קרובים, המכירים את תכונותיו המקצועיות של מחפש העבודה. נוימן מזהיר כי השימוש במכרים כרשת קשר להשגת משרה פנויה חייב להיעשות בזהירות ובטאקט. "כשעובד מפוטר הוא נוטה להיכנס לפאניקה", הוא אומר. "במקרה כזה הוא מרים טלפון בהול לחבריו מהעבר הקרוב והרחוק או לבני משפחתו, ושואל 'אולי אתה מכיר מקום עבודה שזקוק לעובד במקצועי?'
"המכר או בן המשפחה מרגיש כאילו תפוח אדמה לוהט הונח על שולחנו, שעיקרו האמירה 'אני בצרה, עשה משהו בשבילי'. תגובתו היא, על פי רוב, מנומסת - 'תן לי לבדוק אם אני יכול להמליץ עליך, ואשוב אליך בהקדם'. ואולם לאמיתו של דבר, זו תגובה שיש מאחוריה הרבה חוסר אונים, שכן לא תמיד ביכולתו להזיז דברים. המכר שאליו נעשתה הפנייה, אומר לעצמו 'מדוע הוא פנה דווקא אלי, אין לי מספיק צרות משלי?'"
לפיכך מציע נוימן, שהפניה של מובטל אל מכר או קרוב משפחה כדי שיסייע במציאת עבודה תהיה בסגנון אחר. "כדאי לפנות אליו באופן שיחזק את האגו שלו", הוא ממליץ. "למשל, להעביר אליו את המסר 'אתה איש מנוסה, אני סומך עליך וברצוני לקבל ממך עצה חכמה'. עדיף לקבוע עם המכר פגישה אישית, ולא להסתפק באמירת הדברים בטלפון, שהוא כלי פחות אפקטיווי. חשוב שמחפש העבודה יהפוך את המכר לשותף לחשיבה יצירתית בתהליך חיפוש העבודה. באופן זה קיים סיכוי טוב שלא ייבהל ולא ימהר להתרחק מהפרויקט כמפני אש".
עצה נוספת שמשיא נוימן למחפשי עבודה היא התנדבות. "לא צריך להתבייש ולהציע לעבוד בהתנדבות בארגון שאליו ברצונך להתקבל לעבודה", הוא אמר. "כך אפשר לפגוש באנשים רלוונטיים ובעלי השפעה, שיוכלו לעזור לך להיקלט בעבודה. אם פוטרת, למשל, מתפקיד מנכ"ל בחברת היי-טק, כדאי להתנדב לעבודה בהתאחדות תעשייני האלקטרוניקה או באיגוד לשכות המסחר, גם ללא שכר לתקופה ביניים, למשל בתחום ההדרכה או קידום נשים בעבודה. אם פוטרת מתפקיד מנהל אירועים בחברה, נכון תעשה אם תשתלב בתחום זה בעבודת התנדבות בארגונים כגון אקי"ם או האגודה למען החייל".
שוק העבודה: הרבה מאוד פרוטקציה לא תזיק
הארץ
11.3.2002 / 9:17