האוצר ממשיך להגן על הצעתו לוועדה מוניטרית: לא ייתכן שהחלטה גורלית תיקבע על ידי אדם אחד

מסע ההסברה של בנק ישראל ומשרד האוצר נמשך גם היום. משרד האוצר פירסם דברי הסבר לחוק בנק ישראל, בהם הוא מציין את חשיבותה המכרעת של ההחלטה על גובה הריבית במשק, ואת החשיבות שיש לדרך בה מתקבלת החלטה זו.



באוצר מסבירים שהמדיניות המוניטרית היא אבן יסוד בגיבוש וביישום מדיניות מאקרו-כלכלית - יש לה השפעות מרחיקות לכת על מצבה הכלכלי של כל מדינה, על יציבות המחירים ועל איתנות שוקי הכספים וההון. למדיניות המוניטרית גם השפעה מכרעת על הצמיחה בכל משק מודרני, על סיכוייו לממש את פוטנציאל הצמיחה שלו, וכפועל יוצא מכך: על רמות התעסוקה והאבטלה.



בדברי ההסבר, טוענים באוצר כי המדיניות המוניטרית נחשבת לכלי גמיש ביותר והיא מסוגלת להשפיע תוך זמן קצר יחסית על מצב המשק וליישם בו מדיניות אנטי-מחזורית, הנדרשת לעתים ממצבו של המשק. הדבר נובע מעובדת היותה של מדיניות זו נשקלת מדי חודש בחודשו, מסביר האוצר, מכך שתהליך קבלת ההחלטות בסוגיית הריבית הוא קצר יחסית, ומכך שהגוף המחליט יכול ליישם מיידית את החלטותיו.



באוצר טוענים כי בעולם המערבי היטיבו להבין כי אדם אחד, בעל תכונות, כישורים ויושרה מקצועית ככל שיהיה, אסור שיקבל לבדו החלטה כה גורלית, שיש לה השפעה מכרעת על יציבותם של שוקי הכספים, על צמיחת המשק ועל שיעור התעסוקה והאבטלה בו. יתרה מזו, טוענים באוצר, ברוב מדינות העולם המערבי מתקבלות ההחלטות המוניטריות במועצה עליונה, שבה לנציגי הבנק המרכזי אין רוב. לדבריהם, הדבר נובע מהרצון לעודד ריבוי דעות והשקפות עולם שונות לפני קבלת ההחלטה.



באוצר מסבירים, כי בישראל, להבדיל ממדינות בעולם המערבי, התרחש רק תהליך אחד מבין השניים: עצמאותו של הבנק המרכזי גדלה - והדבר נכון וראוי, והוא מהווה תעודת כבוד למשק הישראלי, אולם קביעת ההחלטה נתונה עדיין בידיו של אדם אחד (נגיד הבנק) והוא אינו מדווח לממשלה ולציבור על שיקוליו. באוצר טוענים, כי טעות - חלילה, אם תהיה כזו - במדיניות המוניטרית, יש לה השלכות רחבות על מצב הצמיחה, התעסוקה שוק ההון ושוק מטבע החוץ.