מנכ"ל המכון הישראלי ליצוא: "3 גופים גרמניים גדולים ביקשו להעסיק עשרות מהנדסים ישראלים שנפלטו ממעגל העבודה"

"שלושה גופים גרמניים גדולים ורציניים ביקשו להעסיק אנשי תוכנה ומחשבים ומהנדסים ישראלים שנפלטו ממעגל העבודה. הגופים הגרמניים מבקשים לקלוט כמה עשרות עובדים כל אחד, במסגרת העסקה תחת חברות מחקר ופיתוח בארץ", כך אומר מנכ"ל המכון ליצוא, ישראל שוטלנד.



במסיבת עיתונאים שערך היום המכון הישראלי ליצוא בתערוכת ההיי-טק הבינלאומית סביט, שנושאה היה "ההיי-טק הישראלי בשירות האבטחה - הפיתוחים החדשים בתעשיית הטלקום הישראלית", נכחו כ-30 איש בלבד, מהם כ-4 עיתונאים זרים.



תחת האכסניה של מכון היצוא בתערוכה חוסות השנה 22 חברות ישראליות (בהשוואה ל-37 חברות בשנה שעברה), המציגות על שטח כולל של 450 מ"ר. כ-90% מהחברות הישראליות בתערוכה הן חברות תקשורת, והשאר מתמחות בעיקר בתחום אבטחת המידע. יצוין כי 16 חברות כבר החלו למכור את מוצריהן. נוסף על אלה מציגות עוד 46 חברות ישראליות באופן עצמאי בביתנים נפרדים.



מכון היצוא מעניק סיוע בעיקר לחברות סטארט אפ, במטרה לעודד אותן לצאת לתערוכות עולמיות ולשווק את עצמן בצורה מיטבית. המכון, שהוא גוף המוחזק על ידי משרד התמ"ס וציבור היצואנים, מממן 60%-80% מעלות שכירת שטחי התצוגה (יותר מ-50 אלף דולר בעבור ביתנים קטנים). בכיר בחברת ECI אמר בהלצה לאחר ששמע את גובה הסבסוד של מכון היצוא ש-ECI צריכה לשקול את האפשרות לחבור למכון. יש לציין ש-ECI מחזיקה ביתן גדול בעל שתי קומות.



המחיר למ"ר בתערוכת סביט, לאחר סבסוד המכון, נע בין 182 ל-320 יורו.



חברות הסטארט אפ המתלוות למכון היצוא בתערוכת סביט נבחרות בשיטת "כל הקודם זוכה". מכון היצוא פועל בארץ מול כ-1,400 חברות סטארט אפ שונות.



המכון מעניק סיוע לוגיסטי בהכנה לתערוכה, הדרכה וחשיפה לתקשורת באמצעות חלוקת חומרי ההסברה של החברות דרך הנספחויות בכל מדינות אירופה כחודש לפני תחילת התערוכה.



במכון היצוא טוענים כי הירידה במספר החברות שחברו אליהם זהה לירידה במספר החברות הישראליות המציגות בתערוכה - מכ-100 חברות בשנה שעברה לכ-68 חברות השנה.



השטח ששכר המכון ליצוא השנה קטן ב-9% לעומת השטח שנשכר בשנה שעברה.



עם תום תערוכת סביט 2001 ביצע המכון ליצוא סקר שבחן את המגמות השונות בשוק העולמי, ועל סמך סקר זה החליטו במכון שיש להתמקד השנה באופן מאסיווי בחברות תקשורת, והרבה פחות בחברות תוכנה.



הנושא הפוליטי, טוענים אנשי המכון, כלל לא עולה על ידי המבקרים הזרים.