פיגועי הטרור של השבועיים האחרונים יצרו גל ביקושים חסר תקדים למאבטחים בעלי רישיון לשאת נשק; לפי ההערכות בענף השמירה, מאז הפיגוע במסעדת הסי פוד מרקט בתל אביב, לפני כעשרה ימים, נוספו לו לא פחות מ-20 אלף עובדים, וגם אלה אינם מספקים את הביקוש במשק לשומרים נושאי נשק.
אתרים שכבר אובטחו בעבר מבקשים להגביר מאוד את רמת השמירה, באמצעות הוספת מאבטחים והארכת שעות פעילותם; אבל בעיקר בולטת בעשרת הימים האחרונים הצטרפותם של אלפי עסקים קטנים וגדולים, בנייני משרדים ואפילו בנייני מגורים ובתים פרטיים למעגל מבקשי האבטחה.
בענף מסמנים את הפיגוע בסי פוד מרקט כראשיתו של גל הביקושים הגדול למאבטחים חמושים; סיכול הפיגוע בבית הקפה קפית שבמושבה הגרמנית בירושלים, והפיגוע בבית הקפה מומנט שברחביה, יומיים לאחר מכן, האיצו את המגמה. סיבה נוספת לגידול בביקוש היא דרישת המשטרה להציב מאבטח חמוש בכל אתר שבו יותר מ-100 איש.
בעקבות הגידול החד בביקוש לשומרים נושאי נשק, ו-20 אלף העובדים שנוספו לו בעשרת הימים האחרונים, ההערכה בענף השמירה היא כי מועסקים בו כיום יותר מ-100 אלף עובדים, וכי היקף ההכנסות החודשי של חברות האבטחה גדל בשבועות האחרונים ב-30%-25% - מכ-550 מיליון שקל ל-700 מיליון שקל.
אלא שמדיווחי חברות השמירה עולה, כי גם תוספת המאבטחים האמורה אינה מספקת את דרישת השוק למאבטחים חמושים, מכיוון שחברות האבטחה צריכות להוציא רישיונות נשיאת נשק למאבטחים, ותהליך קבלת הרישיון ממשרד הפנים נמשך חודשיים ויותר.
היצע המאבטחים המוגבל גורם למחירי האבטחה להאמיר, ובענף מעריכים כי לחברות השמירה משולמים סכומים גבוהים הרבה יותר מאלה בשקיבלו בעבר, לעתים אפילו 70-60 שקלים לשעה, לעומת 30 שקלים שקיבלו לפני כשבועיים.
גם שכר המאבטחים עלה עקב התחרות על עובדים בעלי רישיון וכישורים; לפני גל הביקושים היה שכרם של המאבטחים נע בין שכר המינימום (17.56 שקלים לשעה) לכ-20 שקלים לשעה. כיום הם מועסקים ב-23 שקלים ולעתים אף ב-25 שקלים לשעה, אם הם מצוידים בנשק פרטי.
תוספת של 50% שומרים בבנקים
יעקב הלפרין, מנכ"ל חטיבת האבטחה מקבוצת השמירה, המעסיקה כ-8,000 מאבטחים, סבור
כי גל הביקושים לאבטחה מאז הפיגוע בתל אביב שונה מגלי ביקושים בעקבות פיגועים קודמים; לדבריו, כשיש כמה פיגועים רצופים בדרך כלל ניכרת עלייה בביקוש לשמירה, אבל זו דועכת לאחר 48 עד 72 שעות.
"הפעם רמת השמירה הגבוהה צפויה להימשך חודשים", אומר הלפרין, "בגלל הפסח ובגלל אי הוודאות הביטחונית"; לדבריו, חברת השמירה הגיעה כמעט לקצה גבול היכולת שלה מבחינת איוש המשרות וכמות כלי הנשק.
כמו כן העיד הלפרין, כי בעקבות פיגועים בעבר היתה הדרישה בעיקר לבידוק ביטחוני ולא לשמירה חמושה; בדרך כלל, לאחר יום או יומיים, כשהבהלה בציבור היתה דועכת, היתה בעיית העלות גוברת על שיקולים אחרים, והזמנות המאבטחים היו מתבטלות.
בימים האחרונים, הוא אומר, הדרישה היא למאבטחים חמושים, והשאלות ששואלים שוכרי המאבטחים הן באיזה כלי נשק הם יצוידו, ומהו עברם הצבאי. "אנשים מבקשים מאבטח עם נשק אוטומטי מיחידה קרבית מסוימת", הוא אומר. "אף אחד לא שואל כמה זה עולה".
בשבוע האחרון, סיפר הלפרין, הוא קיבל בקשות רבות לספק מאבטחים מגננות וועדי הורים בגני ילדים שהמדינה אינה מאבטחת; גם בבנקים גדל מספר השומרים ביותר מ-50%, בעיקר בסניפים מרכזיים ובאזורי קו התפר. גם מארגני מסיבות פרטיות בבתים או אירועים משפחתיים במסעדות מבקשים לשכור מאבטח.
לדברי הלפרין, לא ברור עד מתי יוכלו בעלי עסקים קטנים לשאת בהוצאות האבטחה הכבדות; עסק ששכר בודק ביטחוני שילם לו גם בעבר כ-24 שקלים לשעה, אבל כיום הוא נאלץ לשלם הרבה יותר עבור מאבטחים נושאי נשק.
יחיאל לוי, סמנכ"ל בחברת מודיעין אזרחי המעסיקה כ-5,000 שומרים, סיפר השבוע כי גייס 400 מאבטחים בתוך ימים, וכי אם היתה לו אפשרות להשיג רישיונות נוספים, היה מגייס עוד 500. לדבריו, הלקוחות הוותיקים מבקשים להאריך את משך השמירה, לתגבר אותה, ובמקומות שבהם הועסקו מאבטחים לא חמושים דורשים לשדרג את השירות.
גם רזי רזניק, מנכ"ל חברת השמירה יבטח, אמר השבוע כי על שולחנו יש יותר ממאה בקשות למאבטחים שהוא איננו יכול לספק, מכיוון שתהליך קבלת הרישיונות החדשים אטי ביותר; "כוח אדם", הוא מוסיף, "הרי אין בעיה לגייס".
לדבריו, חברות האבטחה הסכימו לממן את פעילותם של פקידים נוספים ומערכות מחשוב במשרד הפנים, כדי לזרז את חלוקת הרישיונות, אבל ההצעה נדחתה; "קודם הם היו בעיצומים ועכשיו הם יוצאים לחופשת הפסח", הוסיף רזניק, "כך שהעיכוב יהיה גדול עוד יותר".
"אני מקבל פניות מוזרות", סיפר עוד רזניק. "למשל, שלח לי 35 אנשים לכאן ו-20 איש לכאן"; העסקות החדשות, לדבריו, נסגרות בטלפון ובפקס, "אפילו אין לנו זמן להדפיס את הצעות המחיר". לקוחות ותיקים של החברה, הוא ממשיך, מנסים "לארגן" מאבטחים לבני משפחה אחרים או לגן של הילדים, מכיוון שחברות השמירה לא מצליחות לספק את ההיצע.
רשות הדואר תוציא עד 20 מיליון שקל נוספים
בין מוסדות הציבור הרבים שתגברו את האבטחה בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, נמצאת גם רשות הדואר, על 750 סניפיה. על פי ההערכות, תוציא רשות הדואר עוד 20-10 מיליון שקל ב-2002 על שדרוג רמת האבטחה.
"נוכח התגברות הטרור", אמר דובר הרשות, "הציבה הרשות אנשי ביטחון חמושים ביחידות הדואר המרכזיות שבהן מבקר מספר רב של לקוחות מדי יום, כדי לצמצם את הסכנה ללקוחות ולעובדים".
ענף האבטחה
* הכנסות: 8 מיליארד שקל בשנה
* מספר העובדים: 100 אלף
* גידול במכירות: 120 מיליון שקל בחודש, כ-30%-20%
* מספר חברות בענף: 250
* שכר ממוצע למאבטח: 4,000 שקל ברוטו לחודש
ענף המסעדות
* הבנסות: כ-25 מיליארד שקל בשנה
* מספר העובדים: כ-100 אלף
* מספר בתי עסק להסעדה: כ-8,000
* מספר מסעדות יוקרה (מחיר מנה ממוצעת גבוה מ-50 שקל): 500
הוצאות האבטחה עלו ב-30% לכ-700 מיליון שקל בחודש
הארץ
15.3.2002 / 9:05