עמלות צולבות - בסיס לתחרות בשוק כרטיסי האשראי

מאת סמי פרץ



בשבועות האחרונים ספגו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ביקורת קשה על החלטתם להנהיג עמלות חדשות ("דמי ניהול" / "דמי טיפול"), שמהוות למעשה החזרת דמי החבר לאחר ארבע שנות פטור. בבנקים הסבירו כי גביית העמלות החדשות נועדה לפצות אותם על על התחרות העזה בשוק הסליקה. לדבריהם, הנהגת העמלות החדשות היא דרך להעביר את הנטל מבית העסק למחזיקי הכרטיסים - שהם הנהנים העיקריים מהשימוש באמצעי תשלום זה.



שוק הסליקה הוא ספק ההכנסות העיקרי של תעשיית כרטיסי האשראי. מחזור העסקות השנתי בכרטיסי אשראי יסתכם ב-2002 בכ-85 מיליארד שקל. בהנחה שהעמלה הממוצעת הנגבית מבתי העסק היא כ-1.5%, הרי שמדובר בהכנסה של 1.3 מיליארד שקל בשנה.



דמי הניהול שהנהיגו הבנקים בחודש שעבר הם חלק מההיערכות של הבנקים וחברות האשראי לשלב הבא בתחרות בתחום הסליקה. שלב זה מאופין בשני תהליכים מרכזיים: הפיכת חברות האשראי לרב סולקות באופן שיאפשר לחברת ישראכרט לסלוק עסקות שנעשות בכרטיסי ויזה, ולחברות לאומי קארד ו-CAL לסלוק כרטיסי מסטר קארד; ושינוי מבנה העמלות הצולבות. בעוד שהמעבר לשוק של רב סולקות מותנה ביצירת ממשק טכנולוגי משותף (עתיד לקרות במאי), הרי ששינוי מבנה העמלות אמור להתבצע בתחילת מאי ללא דחיות נוספות.



העמלות הצולבות ידועות גם בשם עמלות מנפיק או אינטרצ'יינג'. אלה העמלות שמשלמת חברת כרטיסי האשראי שמבצעת סליקה בבית העסק, לבנק או לחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיסים, שבאמצעותם בוצעו העסקות באותו בית עסק. העמלה הצולבת משולמת מתוך העמלה הכללית שמשלם בית העסק לחברת כרטיסי האשראי.



לכאורה מדובר בעמלה הנוגעת להתחשבנות הפנימית בין חברות כרטיסי האשראי, אך למעשה מדובר בבסיס שעליו נשענת התחרות בין החברות בתחום הסליקה. זאת משום שעמלת המנפיק מהווה מעין רף תחתון, שרק מעליו יכולה להתפתח תחרות.



במלים אחרות, עמלת המנפיק מסמנת את המקום שממנו מתחילה התחרות האמיתית בין חברות כרטיסי האשראי על גיוס בתי העסק. לחברות האשראי ולבנקים יש אינטרס להבטיח רף גבוה ככל האפשר שיהפוך חלק נכבד מההכנסה שלהם לקבועה, בטוחה וידועה מראש, ואילו לבתי העסק ולטובת התחרות נדרשת עמלה נמוכה ככל שניתן, כדי שתוכל להתפתח תחרות ממשית.



עמלת המנפיק נולדה בעקבות כניסת חברת אלפא קארד לשוק ב-97'. החברה הציעה לבתי העסק לראשונה אלטרנטיווה תחרותית בסליקת עסקות שנעשו בכרטיסי ויזה, אך כניסתה לשוק עוררה את הצורך לפצות את מנפיקי הכרטיסים עבור הסיכון שהם לוקחים.



במסגרת הסדר העמלות הצולבות משלם הסולק עמלה לגורם שהנפיק את כרטיס החיוב, כדי שאותו גורם יבטיח לו את פירעון החיוב שנוצר על ידי אוחזי הכרטיס שהנפיק אותו גורם. לצורך המחשה: אם חברת CAL סולקת עסקה שבוצעה באמצעות כרטיס שהנפיק בנק לאומי, החברה צריכה לשלם לבנק עמלה מתוך העמלה הכללית שגבתה מבית העסק, עבור אותה עסקה, כדי להבטיח שבנק לאומי ידאג לפירעון אותו חיוב שנוצר בבית העסק.



עם כניסת אלפא קארד לשוק, נקבע תעריף לעמלות צולבות שנע בין 0.55% ברשתות השיווק הגדולות ובתחנות הדלק ל-2.25% בחנויות קטנות ובינוניות (ממוצע של 1.38%). הפער הזה היה לצנינים בעיני רשות ההגבלים העסקיים, שכן הוא לא התבסס על היגיון כלכלי כלשהו - אלא רק על כושר המיקוח העדיף של הרשתות הגדולות. כך נוצר מצב שבו עבור אותו מוצר שנמכר ברשת שיווק גדולה ובחנות מכולת שכונתית, קיים פער אדיר של 1.70% בעמלה הצולבת. רף העמלה הצולבת גרם לעיוות אף גדול יותר בסך העמלות שנגבו מבתי העסק.



בשלוש השנים האחרונות עשתה רשות ההגבלים העסקיים מאמצים ניכרים לצמצם את הפערים הללו, מתוך הכרה שללא הורדת הרף של העמלות הצולבות - לא ניתן יהיה לפתח תחרות ממשית בתחום הסליקה. לאחר אין ספור דחיות והתחמקויות של חברות האשראי, הושג לפני כשנה הסדר הכולל הפחתה הדרגתית של העמלות.



במאי יחל השלב השני של ההסדר, ובמסגרתו תעלה העמלה הצולבת לרשתות השיווק הגדולות מ-0.55% כיום ל-1.0%, ואילו העמלה הצולבת לשאר העסקים (ובכלל זה רשתות מזון שמחזור עסקיהן נמוך מ-100 מיליון שקל) תרד מ-1.8% כיום ל-1.6%, ובעוד שנה ל-1.5%. בכל המקרים נקבע כי אם העסקה לא מבוצעת בבית העסק באמצעות מכשיר החיוב האלקטרוני (p.o.s) העמלה הצולבת תהיה יקרה ב-0.25% בכל הקטגוריות.



הקנס הזה נועד לפצות את חברות האשראי על הסיכון הגדול יותר הכרוך בעסקות טלפוניות ובעסקות שבהן אין תקשורת בזמן אמת, המאפשרת קבלת אישור מיידי על העסקה. הוראה זו תשפיע במיוחד על ענף הנסיעות שבו חלק גדול מההזמנות נעשות באמצעות הטלפון.



האם הקנס הזה יועמס על הלקוחות? לדברי בכיר בענף, התרחיש הסביר הוא שבבתי העסק יהיה מיצוע של העסקות הטלפוניות והאלקטרוניות, אך לא יהיו תעריפים דיפרנציאליים ללקוחות, על פי סוג העסקה. הערכה זו נסמכת על החוק האוסר אפלייה בין אמצעי תשלום שונים, ולכן גם אינו מתיר אפלייה בין שיטות שונות לתשלום - עם אותו אמצעי.