"דו"ח ועדת לוין קיצוני בכמה נקודות חשובות, וכך גם הצעת האוצר - וחבל. במקום להוביל הצעה סבירה, שבה עיקר המחלוקת היא בין בנק ישראל למשרד האוצר, ההצעה הנוכחית של האוצר מעמידה אותו בעימות עם כמעט כל הקהילייה הכלכלית" - כך אמר אתמול מנכ"ל האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט ל"הארץ".
לדבריו, הצעה יותר מאוזנת של האוצר היתה מאפשרת לממשלה, לוועדת השרים לחקיקה ולכנסת לגשת מיד לבעיות המרכזיות. ההצעה הקיצונית של האוצר תסיט את הדיונים לתחומים אחרים. בן-בסט היה עד 96' מראשי בנק ישראל. בין 99' ל-2001 עבר לצידו השני של המתרס, לתפקיד מנכ"ל האוצר.
לדעת בן-בסט, האוצר החליט לקדם את התיקונים לחוק בנק ישראל בעיתוי לא מתאים. "העניין חשוב, בכך אין ספק. היו צריכים לטפל בו - ראש הממשלה, האוצר, הכנסת ובנק ישראל - מזמן", אמר. "אבל כעת יש לקובעי המדיניות בעיות יותר חשובות. גם אם לא נכנסים לבעיות הביטחוניות, על הפרק עומדות הבעיות הכבדות של המשק, מיתון ואבטלה. אלה בעיות דחופות יותר, ולקובעי המדיניות יש אנרגיות מוגבלות. דיון בחוק בנק ישראל יבוא על חשבון דיון בתחום דחוף יותר. אם השינויים לא בוצעו עד היום, עדיף היה לדחות את העיסוק בהם לתקופה יותר נוחה".
לבן-בסט ביקורת על המלצות ועדת לוין ועל המלצות האוצר לתיקון החוק. הוא עצמו היה חבר בוועדת זוסמן ב-96', ועדה פנימית של בנק ישראל שמונתה לגיבוש הצעת חוק חדש לבנק. בראש הוועדה עמד פרופ' צבי זוסמן. בין ששת חברי הוועדה היה גם דוד קליין, כיום נגיד בנק ישראל. בנוסף הציג בן-בסט את עמדותיו בפני ועדת לוין.
ועדת לוין המליצה ב-98': "תפקידו העיקרי של בנק ישראל הוא לפעול להשגת יציבות מחירים ולשמירה עליה לאורך זמן". בהמשך, "הבנק יתמוך, ככל הניתן, במטרות האחרות של המדיניות הכלכלית ובכללן צמיחה ותעסוקה, בתנאי שלדעת הבנק לא תהיה בכך פגיעה בשמירה על יציבות המחירים". בן-בסט חולק על הקביעה השנייה.
בהצעה שהוצגה בפני הממשלה הציע האוצר שתפקידו העיקרי של הבנק יהיה "לפעול, באמצעות הכלים שלרשותו להשגת יציבות מחירים ולשמירה עליה בטווח הארוך, בהתאם למדיניות הכלכלית של הממשלה. הממשלה רשאית לקבוע יעדים כמותיים, לרבות יעדי אינפלציה, וכן תנאים וסייגים ליעד זה, לרבות לעניין עידוד התעסוקה ומיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק". בן-בסט חולק על הסייפא של ההצעה.
נדרשות 2-4 שנים לדיכוי אינפלציה
"הגישה שלי שונה", מסביר בן-בסט. "יעדי הבנק הממלכתי שנויים במחלוקת אמיתית בין הכלכלנים, בעולם ובישראל. הוויכוח הוא אם היעד צריך להיות יציבות מחירים (אינפלציה נמוכה) בלבד או יציבות מחירים, צמיחה ותעסוקה. לא פותרים מחלוקות באמצעות חקיקה. המחלוקת היא סביב השאלה אם קיימת תחלופה בין אינפלציה ואבטלה. כל הכלכלנים מסכימים כי קיימת תחלופה כזו בזמן הקצר וכי אין תחלופה כזו בזמן הארוך. על כל השאר אין הסכמה. כלומר, בזמן הקצר, אם אני רוצה להוריד את האינפלציה, אני מעלה את האבטלה. הוויכוח הוא, בין השאר, על מהו זמן קצר".
לפי מחקרים רבים, הזמן הקצר הוא כמה שנים. נדרשות 2-4 שנים לדיכוי אינפלציה לרמה נמוכה. מדובר בדיכוי אינפלציה, ולא בדיכוי היפר-אינפלציה. לפי מחקר שסיכם דיכוי אינפלציה בעשרות מדינות, העלות של הורדת האינפלציה ב-1% היא צמיחה של 1.4%. בישראל - אובדן תוצר של 1.4 מיליארד דולר.
"מאחר שיש ויכוח על יעד הבנק, אני חושב שהחוק צריך לאפשר לכל האסכולות לדור בכפיפה אחת", אמר בן-בסט, "כלומר לא להכריע בוויכוח מקצועי. כך יתאפשר לאישים בכירים משתי האסכולות לשמש נגידים. למשל, אחד הנגידים הטובים שהיו לנו, מיכאל ברונו מחד גיסא, ויעקב פרנקל ודוד קליין מאידך גיסא. חוק גמיש, יאפשר למשק גם להחליף גישה כלכלית כל כמה שנים. יש בכך יתרון".
לדעת בן-בסט, ניתן לגשר בין האסכולות. "יש לקבוע שני יעדים, יציבות מחירים כיעד ראשון ועדיף, וצמיחה ותעסוקה בטווח הארוך, כיעד משני". בן-בסט מדגיש שיש להוסיף להמלצת ועדת לוין את המלים "בטווח הארוך", אחרת הצעת הוועדה סותרת את עצמה. "צריך להודות", הוא אומר, "כי בטווח הקצר יש ליציבות המחירים מחיר".
לדבריו, "המלצות ועדת לוין הגדירו יעד אחד, יציבות מחירים, ושילמו מס שפתיים לעניין הצמיחה והתעסוקה, שהרי דאגה לאינפלציה נמוכה בטווח הקצר ובה בעת לצמיחה ותעסוקה, הם תרתי דסתרי, עקב התחלופה בין האינפלציה לבין צמיחה ותעסוקה מנגד". התוספת לטווח הארוך מהותית, ופותרת את הבעיה".
מנכ"ל האוצר לשעבר מתנגד להצעת האוצר משום שהרחיקה לכת בעניין מעורבות הממשלה ביעדי בנק ישראל, צמיחה ותעסוקה, והחלישה את החשיבות של יציבות המחירים. בהצעת האוצר יש גם משום פגיעה בעצמאות הבנק הממלכתי.ביחס לעמדותיו של קליין אומר בן-בסט: "הוא אומר כי הלוואי שהיינו כמו ארה"ב והפד, אלא שהנגיד האמריקאי, אלן גרינספאן, פעל כל הזמן כדי לעודד את הצמיחה והתעסוקה במשק האמריקאי, ואת זה לא ראינו מבנק ישראל. בעוד שהמדיניות המוניטרית של בנק ישראל מוכתבת על פי עיקרון יציבות המחירים, החוק האמריקאי אומר במפורש כי הפד צריך להביא בשיקוליו גם את הצמיחה והתעסוקה".
בעניין הרכב המועצה המוניטרית בן-בסט מסכים עם המלצות ועדת לוין. גם לדעתו צריכים להיות במועצה חמישה חברים ולא תשעה, וגם לדעתו כל חברי הוועדה צריכים להיות מקצוענים ורחוקים מאוד מכל ניגוד עניינים. לדבריו, הצעת האוצר עשויה להביא למועצה המוניטרית בעלי תפקידים בשירות הציבורי, דבר פסול מכל בחינה שהיא.
"לא נראה לי סביר כי יו"ר חברה עסקית יישב במועצה המוניטרית. מינוי כזה יעמיד אנשים במצב קשה. רק מלאך יכול לשבת במועצה ולהתעלם מהשלכות החלטותיה על העסק שלו. בעולם מנסים בשנים האחרונות למנוע ניגוד עניינים פוטנציאלי. גם ועדת זוסמן וגם ועדת לוין היו חד-משמעיות לגבי ניגוד העניינים".
ועדת לוין הציעה כי חברי המועצה ייקבעו על ידי הממשלה בתיאום עם הנגיד. בן-בסט מסכים כי הממשלה צריכה לקבל את ההחלטה, אך מתנגד למתן זכות וטו לנגיד, שכן מחלוקת
"יציבות מחירים - היעד הראשון והעדיף"
הארץ
17.3.2002 / 9:22