לאחרונה התפרסם הסקר השנתי של IVC REASERCH CENTER בנושא גיוסי קרנות הון סיכון ישראליות בשנת 2001. מהסקר עולה כי קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו בשנת 2001 כ-1.4 מיליארד דולר - ירידה של 63% מהסכום שגויס בשנת 2000 ושל 25% מהסכום בשנת 1999. כן צוין בסקר שמדובר בגיוסים שהוחל בהם בשנת 2000 והם הגיעו לידי סיום בשנת 2001.
הצמיחה שאפיינה את תעשיית קרנות ההון סיכון המקומית במהלך העשור הקודם, שהגיעה לשיאה בשנת 2000, הואטה בשנת 2001.
בולטת בסקר העובדה המדהימה כי בתקופה של עשר שנים - 1992-2001 - גייסה תעשיית ההון סיכון המקומית סך מדהים של כעשרה מיליארד דולר. מדובר בענף שבשנת 1992 כלל קרן הון סיכון אחת, וכיום פועלות בו מעל 50 קרנות הון סיכון. בהתבוננות מעמיקה בנתונים רואים שבעשור האחרון התפתחה תעשיית ההון סיכון בהיקפים ובקצב בלתי רגילים.
בתעשייה מעורבים הגופים המובילים בעולם, הן כגופים וחברות אסטרטגיים והן כמשקיעים מוסדיים פיננסיים. מעל למחצית מסכומי הגיוס בוצעו ב-4 השנים האחרונות - 1998 עד 2001. בשנים אלה התפתחה תעשייה לתפארת, אשר היוותה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. סקטור ההיי-טק היווה למעשה למעלה מ-40% מהצמיחה באותן שנים.
כיום נמצאת תעשיית ההון סיכון, ביחד עם כל ענפי ההיי-טק, במשבר עולמי ובמשבר יותר חריף בישראל. כמובן שמצב התעשייה בישראל יותר בעייתי, לנוכח המצב הבטחוני-פוליטי. אם נסתכל על הנתונים המקבילים בארה"ב, נראה כי גם שם היתה ירידה בשיעור של 60% בהיקף גיוסי ההון לקרנות ההון סיכון בשנת 2001 בהשוואה לשנת 2000. כלומר, שיעור הירידה בארה"ב ובישראל דומה - מה שעשוי להוביל למסקנה כי הגיוסים בארץ משקפים את המשבר העולמי. להערכתנו, המצב בארץ חמור בהרבה, כיוון שהיקף
הגיוסים של קרנות ההון סיכון בשנת 2002 יירד בצורה משמעותית, בעיקר על רקע המצב הבטחוני-פוליטי הפנימי.
קרנות ההון סיכון הישראליות עומדות בפני אתגר גדול ביותר; האם תצלחנה לגייס קרנות המשך, ואם כן, באילו סדרי גודל? הדבר יבוא לידי מבחן משמעותי ב-2003-2004 - השנים בהן רוב הקרנות הגדולות ינסו לגייס קרנות המשך, כיוון שהקרנות הקיימות ישקיעו את רוב הונן עד לתקופה זו.
עתידה של התעשייה, שהינו מרכיב חשוב ביותר בסיכויי הצמיחה מחדש של המשק הישראלי, לוט בערפל, והיה רצוי מאוד שהמנהיגות הכלכלית, בראשות שר האוצר, תיתן דעתה על תופעה זו ועל היקף התרומה של קרנות ההון סיכון בעשור האחרון למשק הישראלי - למאזן התשלומים ולשיעור הצמיחה - ותראה אילו צעדים ניתן לנקוט כדי לטפל במשבר, ולו לתקופת זמן מוגבלת ומוגדרת. זאת, כדי לאפשר לתעשיית ההון סיכון ולסקטור ההיי-טק בישראל לחזור למיצוי מלוא היכולות ולתרום את חלקם לפעילות הכלכלית בארץ.
נכון שנעשו צעדים ראשוניים על ידי שר האוצר, אך אין בהם די, וכדאי לטפל בצעדים הנוספים טיפול חירום מיידי. עם הצעדים שהוזכרו ועלו לדיון אצל שר האוצר וראש הממשלה נמנו מתן ערבויות וביטוח למשקיעים מוסדיים ישראליים אשר ישקיעו בקרנות הון סיכון ישראליות, הקטנת המס למשקיעי הון סיכון ישראליים למיניהם לאפס והתאמת חוק המו"פ לדרישות תעשיית ההיי-טק העולמית.
אבן בוחן
זאב הולצמן
15.3.2002 / 8:21