קשיים במו"מ בין המדינה לחברה לישראל על דמי החכירה שתשלם בז"ן למדינה בתום הזיכיון

מאת עמירם כהן
מבוי סתום במו"מ בין המדינה לבין החברה לישראל בשאלת גובה דמי החכירה שתשלם החברה לישראל, באמצעות חברת בתי הזיקוק (בז"ן), עבור קבלת רישיון הפעלה שתקבל בז"ן מהמדינה לאחר תום הזיכיון. החברה לישראל מחזיקה במניות מיעוט בבז"ן (26%), והמדינה - ב-74%. בשל המבוי הסתום לא חלה התקדמות במימוש החלטת ראש הממשלה, אריאל שרון, להפריט את בתי הזיקוק בבורסה בלא פיצולם לשתי חברות נפרדות (בית זיקוק אשדוד ובית זיקוק חיפה).



מחלוקת על דמי החכירה שהמדינה תגבה מבז"ן בתום הזיכיון, תמורת מתן רישיון הפעלה לחברה, מונעת השגת הסכם להפעלת בז"ן בתום הזיכיון.



הזיכיון, שמכוחו פועלת בז"ן מאז הקמתה ב-33', קובע כי באוקטובר 2003 יעברו קרקעות החברה ונכסיה למדינה בלא תמורה. אף שהזיכיון אינו קובע זאת, החליטה הממשלה להעניק בתום הזיכיון לבז"ן רישיון הפעלה - בתמורה לדמי חכירה שייגזרו משוויה ומפוטנציאל רווחיה.



צוות שרים בראשות שרון, החליט ב-16 בינואר כי החשב הכללי באוצר, ניר גלעד, ייכנס למשא ומתן מזורז עם בז"ן על גיבוש מודל לרישיון הפעלה לחברה. ההסכם היה אמור להיות מאושר בממשלה במחצית בפברואר, אך עד כה לא חלה התקדמות של ממש במשא ומתן.



המחלוקת על דמי החכירה קשורה לסוגיה של מי יהיה בעל החזקה בקרקעות החברה ובנכסיה ("המחוברים") בתום הזיכיון.



במשרד האוצר טוענים כי כל 3,700 הדונם קרקעות מדינה שמחזיקה בז"ן והנכסים שעליהם, צריכים לפי האמנה שנכרתה עם החברה (שמכוחה ניתן לבז"ן הזיכיון) לחזור בלא כל תמורה לבעלות המדינה.



נציגי האחים עופר, בעלי השליטה בחברה לישראל, טוענים כי כ-400 דונם בלבד, שעליהם הוקמו מתקני הזיקוק הראשונים בחיפה, נכללים במסגרת הזיכיון. שאר הקרקעות שבידי החברה נרכשו, לטענתם, על ידי החברה בכסף והן אינן נכללות בקרקעות הזיכיון. בשל המחלוקת נוצר פער גדול בין דמי החכירה שדורש האוצר מבז"ן לבין הסכום שהיא מוכנה לשלם. הסיבה לכך היא שאם כל הקרקעות והנכסים יוחזרו למדינה, דמי החכירה הנגזרים מהם יהיו גבוהים בהרבה מדמי החכירה בגין 400 דונם בלבד.



ההערכות באוצר הן כי ניתן יהיה לגשר על הפערים, ועתידות להתקיים בקרוב פגישות נוספות במטרה למצוא פשרה במחלוקת. החשב הכללי אישר כי קיימת מחלוקת לגבי דמי החכירה שתשלם בז"ן. גלעד אמר כי המגעים יימשכו במטרה להגיע להסכם.