בן שחר: "ההחלטה הגרועה ביותר מאז ארידור"

מאת נחמיה שטרסלר



"זו ההחלטה הכלכלית הגרועה ביותר של ממשלת ישראל זה 20 שנה, מאז ימי יורם ארידור, ואם לא היה יורם ארידור הייתי אומר שזו ההחלטה הכלכלית הגרועה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל", אמר אתמול הפרופסור חיים בן שחר ל"הארץ", בתגובה להצעה שעברה אתמול בממשלה לשינוי חוק בנק ישראל (רק שר אחד נמנע בהצבעה - דן מרידור, שאמר שהצעת החוק פוגעת בעצמאות בנק ישראל).



"אני חרד שהמהלך הזה יפגע באופן מיידי ביציבות הפיננסית של ישראל, ויגרום לבריחת הון מהארץ. המהלך יחליש את יציבות הכלכלה הישראלית הן מבחינת האינפלציה והן מבחינת שער החליפין, כלומר פיחות", אמר בן שחר, והוסיף: "כשתתרחש בריחת ההון ויגיע הפיחות והאינפלציה, שר האוצר וראש המדינה לא יוכלו לטעון לניקיון כפיים. שר האוצר הוא שיזם את המהלך החפוז והפזיז הזה, מהלך חסר אחריות בתקופה כה רגישה ליציבות הכלכלית שלנו, כשהממשלה לא מצליחה להשיג את יעדיה בתחום התקציב והגירעון ולא שולטת בחקיקה הפרטית הפרועה בכנסת, ובגירעון בתקציב".



"ומעל הכל יש אכזבה גדולה מראש הממשלה, שהוסבר לו הסיכון לכלכלה שיש בצעד זה, וגם הוצע לו לדחות את הדיון בממשלה עד לליבון יותר יסודי. ואני תמה עם מה לחץ שר האוצר על ראש הממשלה, שכך התקפל בפניו ואיפשר לו להעלות את ההצעה אתמול בממשלה. מה הכוח והלחץ שהיו בידיו של שר האוצר, שהביא את ראש הממשלה לחתום על הצעת החוק הזו מבלי שהיה סיפק בידו להתעמק בעניין בשבוע כה מורכב וקריטי בתחום הביטחוני והמדיני? איזו עוצמה היתה לשר האוצר על ראש הממשלה, שגרמה לו להתקפל כך? הרי ראש הממשלה הצהיר בתחילת דרכו שהוא תומך בהמלצות ועדת לוין, ובימים האחרונים הוסבר לו שהעניין דורש ליבון יסודי לפני שמשנים את החוק. שר האוצר הפעיל עליו משהו לא ידוע. זה ההסבר היחיד שיש לי, וזה מאוד מאכזב".



בן שחר לא רוצה להסביר יותר מכך, אך מאחורי הקלעים ניסו הנגיד הקודם, הפרופסור יעקב פרנקל, והוא עצמו, להיפגש עם ראש הממשלה בסוף השבוע, כדי להסביר לו פנים אל פנים את הסיכון שבהצעת החוק. שרון לא יכול היה להיפגש עמם עקב המאורעות הביטחוניים והמדיניים הדחופים. וכך, ביום חמישי בלילה נאמר לשניים שאם לא תתקיים הפגישה עם ראש הממשלה, אריאל שרון ידחה את הדיון בשבוע לפחות, עד שיהיה לו זמן ללמוד את הנושא. בסוף, הפגישה לא נערכה, אך הדיון בממשלה בכל זאת התקיים - כולל הצבעה.



"אם החוק הזה יעבור, אנחנו נהיה באינפלציה יותר גבוהה, שער החליפין יהיה יותר גבוה, ואני פוחד מערעור האמינות והיציבות וההשפעה על דירוג האשראי של המשק, וביקורת שתבוא מהשווקים הבינלאומיים שתבוא לידי ביטוי בהוצאת כספים מהארץ, וכל זה יקרה עוד לפני שיחוקק החוק", אומר בן שחר.



חיים בן שחר היה חבר בוועדת דב לוין. זו היתה ועדה שקמה בתקופתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, במטרה לנסח חוק בנק ישראל חדש ומקיף. הוועדה ישבה שנה תמימה והגישה את הצעת החוק שלה בדצמבר 1998.



הוועדה כללה שבעה אנשים, מטובי הכלכלנים בארץ. היא למדה את הנושא מכל הזוויות, כולל השוואות בינלאומיות. אחד מחבריה היה הפרופסור אלכס צוקרמן מאוניברסיטת תל אביב, בעל שם עולמי בתחום המדיניות המוניטרית. עוד ישבו בה הרב שלמה לורנץ, יחזקאל פלומין ועו"ד יעקב רובין.



אבל ממשלת שרון לא הקדישה אפילו דקה אחת לדיון במסקנות הוועדה, ואתמול החליטה על חוק העוסק בתחום, שהוגש בלחץ גדול על ידי שר האוצר. ההחלטה נפלה אחרי דיון לא רציני ולא מעמיק, בלי לדעת אפילו מה המליצה ועדת לוין.



בן שחר: "עשר שנים נאבק בנק ישראל להביא את ישראל ליציבות. זה חשוב בעיקר עכשיו, עקב המצב הביטחוני והמדיני הקשה, כי יש אי-ודאות בקשר ליכולתה של הכלכלה להיות יציבה בתנאים הקיימים, וכבר כמה חודשים אנו רואים עלייה ביציאת הון לחו"ל, הון שיוצא על ידי ישראלים שכבר לא מרגישים כאן ביטחון בכלכלה. אז בתקופה כזו חותמים ראש הממשלה ושר האוצר על הצעת החוק הגרועה הזו? ומעבירים חוק שיש בו התרסה ברורה על כל העקרונות של הבנקים המרכזיים בעולם המערבי?"



ואמנם, בעשור האחרון חוקקו בכ-50 מדינות חוקים חדשים לבנק המרכזי שלהם, ובכל המדינות הודגשו שני דברים: השגת יציבות מחירים למען השגת יכולת צמיחה ותעסוקה, ועצמאות הבנק המרכזי. אם יעבור, החוק החדש את שתי המטרות החשובות הללו יטרפד, יערפל, ויטביע בים של מילים סותרות.