קליין: "מדיניות הממשלה בתקציב 2002 פוגעת בתעסוקה"; מציע לממשלה להגדיר מטרות בתחום התעסוקה

"מי שרוצה לעודד תעסוקה צריך לדרוש שהחוק יאמר זאת במפורש, ולא ישלה אף אחד כאילו אפשר לקנות תעסוקה במחיר של אינפלציה, גם לא בטווח הקצר", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בהרצאתו בפני סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל בנושא המדיניות לעידוד התעסוקה וחוק בנק ישראל.



בהרצאתו בפני סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל התייחס הנגיד אל המדיניות הדרושה לעידוד התעסוקה על רקע הדיונים לתיקון חוק בנק ישראל. התיקון לחוק, כמו גם החוק הקיים, מונים את עידוד התעסוקה כאחד מיעדי המדיניות של הממשלה, בהם צריך לתמוך בנק ישראל.



קליין אמר כי הממשלה צריכה להגדיר לעצמה, ועד היום לא עשתה זאת, שלוש מטרות בתחום התעסוקה:



להגדיל את מספר המוכנים לעבור מקרב האוכלוסיה בגיל העבודה ("שיעור ההשתתפות"), אשר נמוך משמעותית אצלנו מהמקובל בעולם.



להגדיל את שיעור המועסקים, ולהקטין את שיעור המובטלים. גם מבחינות אלה הנתונים אצלנו פחות טובים, משמעותית, מהמקובל בעולם.



מתוך כלל המועסקים - להגדיל את שיעורם של אלה אשר במגזר הפרטי.



קליין הסביר כי כדי להשיג יעדים אלה יש לפעול במקביל בשני מישורים. המישור הראשון הוא מדיניות מקרו-כלכלית נכונה, באמצעות ריביות נמוכות, לכל הטווחים, המעודדות השקעות, ולכן גם צמיחה ותעסוקה. קליין הדגיש כי היכולת לשמור על ריביות נמוכות מותנה בשני נושאים: קיומה של יציבות מחירים, וחוב נמוך של הממשלה.



"אינפלציה מחייבת ריבית גבוהה, ויציבות מחירים מאפשרת ריבית נמוכה. משום כך חשוב שחוק בנק ישראל יגדיר, ללא סייג, כי יציבות מחירים היא היעד של מדיניות הריבית. אינפלציה פוגעת בהשקעות ובתעסוקה. החוק צריך לאפשר הורדת ריבית רק בתנאי שהיא נעשית במציאות שאינה תומכת בעליית מחירים", אמר קליין. לדבריו, הגירעון הגדול של הממשלה גרם להעלאת הריבית במשק, והתהליך נמשך גם בשנת 2002. לדבריו, מדובר במדיניות הפוגעת בתעסוקה.



קליין ציין גם גורם שני בעל חשיבות לעידוד התעסוקה - נטל המס הכולל. הוא הסביר שככל שהוצאות הממשלה גבוהות יותר, כך עולה נטל המס. גם מבחינה זו, הדגיש הנגיד, תקציבי 2001 ו-2002 תורמים תרומה שלילית לתעסוקה.



גורם שלישי הקשור לתקציב הוא הרכב ההכנסות ממסים והרכב הוצאות הממשלה. "מה שנדרש הוא לא להוריד את שיעורי המס אלא לרווח את מדרגות המס", אמר קליין. לדבריו, על הממשלה לחסוך בהוצאות שוטפות כדי להגדיל את ההשקעות. "תקציב 2001 ו-2002 עושים את ההיפך, ובכך הם פוגעים בתעסוקה", אמר קליין.

המישור השני של המדיניות לעידוד התעסוקה, הוסיף הנגיד, הוא בעיצוב וביצוע של שורת תוכניות המתייחסות במישרין לשוק העבודה. בין אלה פירט הנגיד עשר תוכניות, ביניהן צמצום מושכל של מספר העובדים הזרים; תכנון ממוקד של הכשרה מקצועית, ומתן עדיפות להשקעה בחינוך במוקדי אבטלה מסורתיים.



המדיניות לעידוד התעסוקה, הוסיף הנגיד, מחייבת התארגנות מיוחדת של הממשלה אם רוצים להגיע להישגים. התארגנות זו מחייבת הקמת ועדת שרים מיוחדת לתעסוקה, ועבודת מטה לצידה, אשר תאמץ תוכנית מהסוג שתואר לעיל, תעקוב אחר ביצועה, ותדווח לציבור מדי רבעון על ההתקדמות ביישומה. "הריבית לטווח קצר, הנקבעת על ידי בנק ישראל, אינה אלא חלק קטן מהמאמץ הנדרש. אפשר להשיג הישגים ממשיים בתחום זה אם נערכים כהלכה", סיכם קליין.