עתירה: לבטל רישוי ממשלתי להוצאת עיתון

מאת משה ריינפלד



האגודה לזכויות האזרח עתרה היום לבג"ץ להורות לשר הפנים לבטל את פקודת העיתונות משנת 1933 ואת תקנה 94 לתקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945, העוסקות ברישוי עיתונים.



העתירה הוגשה לאחר שפג תוקפו של סעיף שמירת הדינים בחוק יסוד: חופש העיסוק, שהשאיר בתוקף חוקים קודמים הפוגעים בחופש העיסוק. פרקליטי האגודה ציינו כי בג"ץ כינה בעבר את התקנה
"חקיקה דרקונית". לטענתם, בית המשפט העליון היה מבטל את התקנה לו היתה
בידו סמכות לעשות זאת. כעת, לאחר שפג תוקפו של סעיף "שמירת הדינים",
ניתנה בידו הסמכות לעשות כן.



האגודה טוענת, באמצעות עורכי הדין דן יקיר וענת שוקלניקוב, כי הפקודה
המנדטורית פוגעת בלא הצדקה בחופש העיסוק ובחופש הביטוי, וכי התניית
הוצאת עיתון בקבלת רישיון ממשלתי מנוגדת למשטר הדמוקרטי בישראל.



לפי פקודת העיתונות, הדפסת עיתון מותנית ברישיון מהממונה על המחוז במשרד
הפנים, שלו זכאים בעלי תעודת בגרות, שגילם יותר מ-25 ושלא היו מעורבים
בפלילים. הפקודה גם מסמיכה את שר הפנים לסגור את העיתון לכל תקופה שימצא
לנכון - ובלא התרעה מוקדמת - אם פורסם בו דבר שלדעת השר עשוי לסכן את
שלום הציבור, ואם פורסמו בו ידיעות שקריות העלולות לעורר בהלה או יאוש.
הפקודה גם אוסרת על החזקת בית דפוס ללא רישיון. תקנה 94 לתקנות ההגנה
לשעת חירום קובעת כי הממונה על המחוז רשאי לאסור הופעת עיתון או לסגור
אותו בלי לחשוף את נימוקיו, לא בפני הפונה אליו ולא בפני בית המשפט.



האגודה לזכויות האזרח מציינת כי ברוב הארצות הדמוקרטיות אין כל חקיקה
המתנה הוצאת עיתון ברישיון ממשלתי. זאת ועוד, הפקודה והתקנה, שנחקקו
בתקופת המנדט, לא הותאמו לתפישות החדשות בנוגע לחופש העיתונות.



העותרים הדגישו כי שר הפנים ופקידיו כבר עשו שימוש ממשי בחוקים
המנדטוריים. בדצמבר 1991, למשל, ביטל הממונה על מחוז ירושלים את רישיונו
של העיתון "מע-אל-נאס". בשימוע שקיים הממונה לא הוסברו לעורכי העיתון
הסיבות לסגירתו, ולכן לא יכלו לערער על כך. רק לאחר שהאגודה עתרה לבג"ץ
נגד הסגירה, היא בוטלה.