אנרון משפיעה על החוק האמריקאי: הקונגרס אישר רפורמה במימון מסעות בחירות של פוליטיקאים

הקונגרס אישר חוק היסטורי המגביל את התרומות שיכולים לתרום איגודים מקצועיים, חברות ובעלי השפעה אחרים למסעות בחירות של פוליטיקאים. הנשיא בוש אמר כי למרות פגמים בחוק, חשיבותו הכללית גדולה והוא יאשר אותו.



פרשיית אנרון היתה אחד מהגורמים שזירזו את קבלת החוק, אשר יוביל לשינוי מרחיק הלכת ביותר במימון מסעות בחירות מאז פרשיית ווטרגייט, וייכנס לתוקף ב-6 בנובמבר. עיקר ההגבלות נוגע לתרומות "soft money" - תרומות שנועדו למימון תעמולת בחירות, או פעילות המכונה "בניית המפלגה", והן פטורות מההגבלות על תרומות רגילות, המכונות "hard money". עם חשיפת בישול ספרי החשבונות באנרון, התגלו בהדרגה קשריה של החברה עם פוליטיקאים משני צידי המתרס, אשר קיבלו ממנה תרומות רבות, כולל הנשיא בוש.



תרומות "רכות" היוו 35% מכלל התרומות שגייסה המפלגה הרפובליקאית בבחירות 2000, ו-47% מהגיוס של המפלגה הדמוקרטית. בסה"כ גייסו שתי המפלגות חצי מיליארד דולר בתרומות רכות, כאשר 800 תורמים היו אחראים לשני שליש מהן.



בניגוד לתרומות אלו, תרומות "קשות" מוגבלות ל-1,000 דולר לתורם לכל מסע בחירות עבור מועמד, ו-20 אלף דולר לשנה למפלגה. תרומות קשות אסורות על תאגידים ואיגודים מקצועיים כאשר הן נעשות ישירות למועמד.



החוק החדש יאסור על המפלגות הלאומיות להוציא את כספי התרומות הרכות, ויקל עליהן לגייס תרומות קשות. המפלגות יידרשו לגילוי נרחב יותר ויוגבלו בתעמולת הבחירות בחודשים האחרונים של מסע הבחירות.



המתנגדים לחוק טענו כי הוא מפר את זכות חופש הדיבור ואת התיקון העשירי לחוקה, המגביל את כוחות הממשל הפדרלי. אולם נציגי הדמוקרטים בסנאט אמרו כי מטבע הפוליטיקאים צריך להיות רעיונות, לא דולרים. טענה נוספת שהושמעה היא כי החוק יחזק את כוחן של קבוצות בעלות עניין אחרות, מלבד תאגידים ואיגודים מקצועיים, ויגרום לכך שהמפלגות יהיו תלויות במספר קטן של גורמים.



כדי להעביר את החוק, הסכימו הדמוקרטים לכמה ויתורים, בהם אישור תרומות רכות למפלגות ברמת המדינה ולקבוצות ללא מטרות רווח הפועלות להעלות את שיעור המצביעים בבחירות הכלליות. בנוסף לא הוגבל המימון הציבורי.