"למקרא כתב ההגנה של בני גאון יכול בית המשפט להבין כיצד הוא הצליח להעביר סכום עתק מכספי האגודה התובעת וחבריה לכיסו הפרטי. לאורך כל כתב ההגנה מתקבל הרושם כי ככל שהדבר נוגע לנתבע: 'הקו-אופ זה אני' ולכן, מבחינתו הכל מותר והכל אפשרי".
כך נפתח כתב התשובה שהגישה אתמול אגודת הקו-אופ במענה לכתב הגנתו של גאון שהוגש במסגרת תביעת האגודה להשיב לה רווחיו מהאופציות שקיבל בהנפקת החברה הבת - רבוע הכחול - בניו יורק. התביעה שהוגשה ע" עו"ד משה בלטר היתה על סך של כ-11 מיליון שקל.
בכתב התביעה טענה האגודה כי נטילת האופציות על ידי הנתבע נעשתה - שלא כדין, בהליך לא תקין, ללא גילוי נאות ותוך ניסיון להסתיר את נטילת האופציות מחברי התובעת, ממזכירות התובעת, מהמורשון שלה, ותוך שהגורמים המחליטים על מתן האופציות, ובהם הנתבע עצמו, נגועים בניגוד עניינים ובאינטרס אישי פסול.
גאון, טענה האגודה, לא מילא כל תפקיד בחברה הבת ולא יועד לו כל תפקיד בחברה הבת. הוא כיהן כיו"ר מזכירות האגודה - שהיא תאגיד האם של החברה - ולא היתה הצדקה, לטענת האגודה, לתת לו אופציות.
בני גאון, באמצעות עו"ד נבות תל-צור ממשרד כספי ושות' הגיש כתב ההגנה וטען כי דין התביעה להימחק על הסף מהטעם של היעדר עילה וחוסר תום לב.
לטענתו אין כל יריבות בין האגודה לבינו, שכן כתבי האופציות ניתנו על ידי החברה בחוזה מחייב שנקשר בינו לבינה. לפיכך, לטענתו, אין כל יסוד משפטי שהאגודה תעלה טענות בדבר פגמים בהסכם כאשר בעל החוזה - הרבוע הכחול - מחזיק בדעה הפוכה לחלוטין שלפיה חלוקת האופציות לכל המנהלים, לרבות בני גאון, נעשתה כדין ולטובת החברה והאגודה.
גאון: נטלתי האופציות על פי דרישת המשקיעים הזרים
היום בכתב התשובה טוענת האגודה כי ההתייחסות של גאון להפרות הבוטות של כל כללי הניהול התקין איסור ניגוד עניינים, הפרת חובות האימון מצדו כלפי האגודה וחבריה כאל עניין טכני מעידה האופן שבו התייחס גאון לחובתו כלפי האגודה וחבריה.
"גם אם הנתבע סבור כי מינויו לעמוד בראש האגודה הביא להפיכתה לקונצרן כלכלי אדיר - אין הדבר מצדיק העברת רכוש האגודה השיתופית מחבריה אליו", טוענת האגודה.
בנוסף טוענת האגודה כי בכתב ההגנה מעלה גאון 2 טענות סותרות זו לזו. הראשונה היא כי הוא היה זכאי לאופציות כתמורה עבור מאמציו בעבר במשך עשרות שנים לקידום האגודה. מנגד, ביודעו כי הוא לא היה עובד החברה בעת ההנפקה, טוען גאון כי נטילת האופציות על ידו נעשתה על פי דרישת המשקיעים הזרים.
"שתי הטענות חסרות בסיס", טוענת האגודה ומוסיפה "למרות שמתקבל הרושם מכתב ההגנה כאילו נעשתה עבודת הנתבע "ימים ולילות" בהתנדבות ורק קידום האגודה וחבריה היו לנגד עיניו, חשוב לזכור כי הנתבע זכה לתגמול עבור השירות שנתן לאגודה, ויש לזכור גם כי הנתבע כיהן במקביל כמנהל כללי במשרה מלאה בחברת כור תעשיות בע"מ".
האגודה מתייחסת גם לכך שבכתב הגנתו של גאון הוא מציין, ואין ספור פעמים כי עו"ד דוד חודק, ששימש יועץ משפטי חיצוני לחברה ולאגודה בעת ההנפקה אישר וידע את הכל.
לטענתה, ההחלטות שקיבלו האגודה והחברה נתקבלו על ידי מוסדותיהן ולא על ידי היועצים המשפטיים והחזרה הבלתי פוסקת על דבר נוכחותו של עו"ד חודק בישיבות האגודה והחברה אינה הופכת את הלא רלוונטי לרלוונטי ואת הלא נכון לנכון.
הנזק נגרם לאגודה
האגודה דוחה את טענתו של גאון כי עילת תביעה יכולה להיות, אם בכלל, רק לחברה ולא לאגודה. לטענתה, אומנם בהיבט הצר אכן קיים גם חוזה בין החברה לבין הנתבע, אך, לטענתה, חלוקת האופציות אינה מתחילה ומסתיימת באותו חוזה.
בין גאון לבין התובעת מתקיימת מערכת יחסים עניפה יותר המשתרעת על ענפי משפט נוספים, מכוח תפקידיו באגודה וחובותיו כלפיה, וכתב התביעה מושתת על הפרת מכלול חובות אלה".
"חלק ממניות האגודה בחברה ניטל ממנה והועבר לגאון שלא כדין", והנזק הזה נגרם לאגודה ולא לחברה הבת - מנפיקת האופציות.
לגבי טענתו של גאון על אפלייתו לרעה, ועל כך שרק נגדו הוחלט להגיש תביעה ולא כנגד 11 מקבלי האופציות הנוספים. טוענת האגודה כי "בניגוד למקבלי האופציות האחרים, הנתבע הוא היחיד שלא מילא כל משרה בחברה והוא גם היה זה שהוביל את תוכנית האופציות".
מעבר לכך, מוסיפה האגודה, כי הימנעות מלתבוע את השבת הכספים ממקבלי האופציות האחרים אינה מכשירה את נטילת האופציות על ידי הנתבע ואינה מהווה כל טענת הגנה כלפי התביעה.
"הקו-אופ זה אני"
אמיר הלמר
21.3.2002 / 12:26