באדיבות סלקום

המחלוקת על תעריפי בזק חשפה עוד טפח מהמדיניות העסקית של החברה. כל החלופות שהציעה נועדו לייקר את השירות למשקי הבית, לצד הוזלה, או לפחות אי-התייקרות, של השירות לעסקים. שינוי המחירים נעשה בעקיפין, באמצעות ייקור השירות בשעות הלילה, שבהן פעילים יותר משקי הבית, והוזלת השירות בשעות היום, שבהן מרבית התקשורת היא עסקית.



קשה לבוא אל בזק בטענות על האפליה: מונופול התקשורת הולך ונסדק. כל מתחרה השוקל להיכנס לתחרות מול בזק רואה במגזר העסקי יעד עיקרי, אם לא היחיד. השירות למשקי בית אינו רווחי כמעט, רק משתמשים כבדים יוצרים לבזק מקור רווח של ממש. סלקום היתה החברה הראשונה שיישמה את המסקנה המתבקשת מעובדה ידועה זו. היא פונה לעסקים גדולים ומציעה להם חבילות שירות סלולריות בתנאים מפתים המביסים לא פעם את תעריפי בזק.



מעמדה המונופוליסטי של בזק, יתרון מוחץ בדרך כלל, נהפך למכשלה גדולה. כמונופול מוכרז היא מנועה מלהגיש לעסקים הצעות נגדיות המתחרות במחירי סלקום. כמונופול אסור לבזק להציע לצרכן גדול כמו חברת החשמל שירות במחיר שונה מהמחיר שהיא גובה מצרכן קטן עם חשבון של 150 שקל לחודש.



בזק מנהלת קרב מאסף נגד סלקום: עם כניסתו של שר התקשורת ראובן ריבלין לתפקידו, היא כמעט שיכנעה אותו שחברות הסלולר כבר שברו את המונופול שלה בתחום התקשורת הפנים-ארצית ובכך שהקביעה כי היא מונופול בתחום זה היא אנכרוניסטית.



אבל חוות דעת נמרצת של מנחם פרלמן, המשנה לממונה על ההגבלים העסקיים ומנהל המחלקה הכלכלית ברשות להגבלים עסקיים, טרפה את הקלפים. לאחר בדיקה הודיע פרלמן כי השוק הסלולרי הוא שוק נפרד משוק התקשורת הנייחת, וגם אם חברות הסלולר נוגסות בחלק מהכנסותיה של בזק, אין הן יוצרות תחרות בשוק.







דעתו של פרלמן נתמכת היטב בעמדתו של מנהל אגף הכלכלה במשרד התקשורת, אסף כהן. "מבחן התחרות הוא פשוט ביותר", אומר כהן. "אם בזק היתה פועלת בשוק תחרותי, לא היה משתלם לה להעלות מחירים. העובדה שהיא דורשת להעלות מחירים למגזר משקי הבית מוכיחה שמשתלם לה להעלות מחירים. למונופול, המספק שירות חיוני, תמיד משתלם להעלות מחירים".



אבל למבחן המחירים יש גם צד אחר. האם העובדה שבזק מבקשת שלא להעלות מחירים למגזר העסקי, ואף לשחוק אותם ריאלית, מוכיחה שהיא פועלת בתחרות במגזר העסקי?



כהן נזהר בדבריו. "יש מקום לבדוק אפשרות לשחרר את בזק ממעמדה המונופליסטי בתחום העסקי", הוא אומר. "באנגליה בוצעה ההפרדה, והשוק העסקי נבחן באמות מידה אחרות מהשוק הפרטי. ייתכן שנגיע למסקנה כי בזק ממשיכה להיות מונופול, אבל הגישה תשתנה כאשר ייכנסו לשוק מתחרים נוספים על תקשורת במגזר העסקי".



פרלמן נחרץ יותר בגישתו. "אין עדיין מקום להשוואה בין המצב כאן למצב באנגליה", הוא טוען. "התחרות במגזר הפרטי באנגליה לא הוכרזה לנוכח התחרות של חברות הסלולר בבריטיש טלקום, אלא רק לאחר כניסת מפעילים קטנים שהציעו שירותי תקשורת נייחת לעסקים. גם היום ממשיכה בריטיש טלקום להיות מונופול בשוק העסקי, מכיוון שהיא מהווה הרבה יותר מ-50% מהשוק".