שוטר לביה"ד לעבודה: פוטרתי עקב שימוש בסמים בהיותי אזרח למרות שהצהרתי על כך עם גיוסי למשטרה

שוטר לשעבר במשטרת ישראל הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה כנגד משטרת ישראל והמפקח הכללי של משטרת ישראל בטענה כי פוטר שלא כדין.



התובע מבקש באמצעות עו"ד עידית בר-עוז ממשרד עו"ד אורי ברנשטיין סעד הצהרתי, לפיו הפיטורים היו שלא כחוק. הוא מבקש גם לחייב את משטרת ישראל בתשלום פיצויים בגובה 209,414 שקל.



התובע טוען כי שימש כשוטר במשטרת ישראל ממאי 1997 ועד לפיטוריו בדצמבר 2000. בינואר 1997 עבר תחקיר ביטחוני לקראת קבלתו לעבודה. בתחקיר הנ"ל, טוען התובע כי מסר שכאשר היה אזרח עישן "שלוש עד ארבע פעמים סם מסוג חשיש בשעת שהותו בטיולים בסיני".



לאחר מספר ימים התקיים לתובע תחקיר ביטחוני נוסף מקיף יותר, ובאותו תחקיר טוען התובע כי הצהיר על נכונותו לעבור בדיקת פוליגרף לאימות הצהרותיו. לאחר התחקירים התקבל התובע לתקופת עבודה של 5 שנים במשטרה.



בנובמבר 1998 זומן התובע לתחקיר ביטחוני נוסף. לטענתו, ביקש ממנו החוקר לספר לו על עישון הסמים עליו הצהיר בעבר, וציין כי מצוי בידו מידע חיצוני הנוגע לעניין - שלטענת התובע לא נמסר לו עד למועד הגשת התביעה. התובע טוען כי יועד לקורס קצינים ועמד בכל מבחני הכניסה. במטרה להתקדם לקצונה במהירות ביקש לעבור ליחידת התנועה בה הקידום לקצונה מהיר, ושירת שם שנה שלמה.



ביולי 2000 זומן התובע שוב לתחקיר ביטחוני בפני קב"ט המטה הארצי. לטענתו, מסר לו הקב"ט כי בידיו מידע ביטחוני שלילי בקשר לנושא הסמים, אולם סירב להציגו בפניו. באותו מעמד ציין שוב התובע, כך לטענתו, על נכונותו לעבור בדיקת פוליגרף, אך שלטונות המשטרה סירבו להעבירו בדיקה זו. בנובמבר 2000 נמסר לתובע כי יש כוונה לפטרו משירות המשטרה. זמן קצר לאחר מכן החל תהליך שימוע, בעקבותיו פוטר מהמשטרה. התובע טוען כי הנתבעים הציגו בפניו 6 סיבות שונות, בהזדמנויות שונות, המהוות עילה לפיטוריו: אי אמינות בדיווחו בתחקיר הביטחוני השלישי בהשוואה לדיווח בתחקיר הרביעי, חומר חסוי שבעקבות תוכנו נוצרה עילה לפיטורים, גירסתו של התובע על דיווח עם גיוסו על עישון סמים אינה נכונה, דיווח על שימוש נוסף בסמים בעת תחקיר ביטחוני רביעי, חוסר אמינות בדיווח כמו גם ריבוי שימוש בסמים, והסיבה האחרונה - בתחקירים עצמם נמצאה עדות לעשרות פעמים של שימוש בסמים. התובע טוען כי אלה שש עילות נפרדות וסותרות.



לטענתו, פיטוריו נעשו שלא כדין ללא סיבה מספקת ובחוסר תום לב משווע. על חוסר תום הלב מעידות, לטענתו, הגרסאות השונות והמתחלפות של עילת הפיטורים. השימוע נעשה שלא כדין, מבלי שהוצגו בפניו המסמכים הרלוונטים. התובע טוען כי מסמכים אלו, המהווים עילה לפיטוריו, הוסתרו ממנו, למרות בקשותיו כי יוצגו בפניו.



טרם הוגש כתב הגנה.
(עב 2871/02)