אי.אס.אי - נפילה בהכנסות עקב פרשת התארים הפיקטיוויים

מאת רותם שטרקמן



חברת אי.אס.אי (ISE), מפעילת המכללות הפרטיות ללימודים אקדמיים ומקצועיים, דיווחה אתמול על נפילה של 47% בהכנסותיה ברבעון הרביעי לעומת הרבעון הקודם. מתוצאותיה של החברה ניתן ללמוד על ירידה הדרגתית בהכנסות ועל הפסד גדל והולך בכל רבעון, כשברבעון הרביעי ניכרת צניחה מהותית בכל הסעיפים.



אחת הסיבות המרכזיות שגרמו לחברה להציג תוצאות קשות אלה היא חקירת המשטרה הנוגעת לפעילות שלוחות אוניברסיטת לטביה וברלינגטון קולג', שהתנהלו בחברה הבת מודום, הידועה יותר כ"פרשת התארים הפקטיוויים". לדברי החברה, היא פועלת בצל חקירת המשטרה, שמשפיעה באופן שלילי על פעילותה במישור העסקי במסלולי הלימוד האקדמיים. אי.אס.אי מוסיפה ומציינת כי הפרסומים בעניין באמצעי התקשורת גרמו לפגיעה ניכרת במוניטין של החברה עצמה, כמו גם במעמדן של שלוחות אוניברסיטאות זרות אחרות בישראל. כל זה גרם לירידה חדה בהכנסות אי.אס.אי ולגידול חד בהפסדים.



בנוסף, טוענת החברה, כי החקירה המשטרתית העמיסה עליה הוצאות לא צפויות. "שיתוף הפעולה עם החוקרים מחייב הקצאת משאבים ייעודיים, המעכבים מימוש תוכניות התייעלות בחברה הבת", מציינת החברה. לדברי דירקטוריון אי.אס.אי, המגמה המסתמנת ברבעון הראשון של 2002 אינה שונה מהותית מתוצאות הרבעון הרביעי של 2001. כלומר, ההפסדים יימשכו.



אם לא די בכך, גם המשבר בהיי-טק פגע בתוצאות החברה, מכיוון שהוא גרם להאטה בפעילות ההדרכה בחברות בענף. סיבה נוספת שמציינת החברה לירידה בהכנסות היא האיחור הניכר בהשלמת הרישיונות לסניפי תוכניות צ'מפליין קולג', שהיו אמורות לגשר על פער ההכנסות. לטענת החברה, היא פעלה לאיתור שווקים ולקוחות חדשים שבהם המשבר אינו מורגש, ובמקביל נקטה צעדי התייעלות וחיסכון רחבי היקף במגמה לקזז את השפעת ירידת ההכנסות מההדרכה בחברות ההיי-טק.



הירידה בהכנסות אי.אס.אי ניכרת בכל רבעון ורבעון ב-2001. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2001 הסתכמו ב-11.6 מיליון שקל, לעומת 28 מיליון שקל ברבעון השלישי, 21.6 מיליון ברבעון השני ו-31.7 מיליון ברבעון הראשון. בעקבות זאת גדל גם ההפסד הנקי מ-500 אלף שקל ברבעון הראשון, להפסד של 4.3 מיליון ברבעון השני, 6 מיליון ברבעון השלישי, ועד להפסד גדול של 9.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי. ההפסד הנקי ב-2001 הסתכם ב-20 מיליון שקל - גבוה ב-235% מההפסד הנקי ב-2000 שהסתכם ב-6 מיליון שקל.



אי.אס.אי נרכשה על ידי מיכאל זלקינד (בנו של איש העסקים גרשון זלקינד, בעל השליטה באלקו) ואנטוני פולק ב-97' לפי שווי של 100 מיליון שקל. כאשר לאחר חלוקת דיווידנד בהיקף של 40 מיליון שקל נסחרה החברה לפי שווי של 155 מיליון שקל, נראה היה כי העסקה שביצעו השניים מדהימה. ואולם מאז חוותה החברה בעיות מכמה כיוונים, כשהאחרונה שבהן היא בעיית התארים הפקטיוויים, שבעקבותיה גם נעצרו מנהליה.



כבר מאז 99', כשנחקק תיקון מס' 11 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, העוסק במתן רישיונות למוסדות מוכרים, סובלת אי.אס.אי מפגיעה משמעותית בעסקיה. החוק שנועד לפקח על הענקת תארים אקדמיים, הביא לקריסת מניות החברה ב-90%. מאז התיקון בחוק חויבו המכללות לעמוד בקריטריונים של המועצה כדי להעניק תארים, ולפיכך ירד באופן משמעותי מספר הסטודנטים שנרשמו ללימודים בבתי הספר של החברה. כמה ממוסדותיה לא קיבלו את אישור המועצה להענקת תארים, וההרשמה בהם נפסקה לחלוטין. עקב זאת גדלו הוצאות השיווק, והחברה התחילה להפסיד.



כדי לצמצם את הנזקים פנתה אי.אס.אי לתחום נוסף ורכשה את פעילות קבוצת טכנולוגיות, הכוללת את מכללת ההיי-טק ללימוד מקצועות טכנולוגיה ומחשב, תמורת 42 מיליון שקל. בהלת ההיי-טק הביאה רבים להירשם למכללות ההסבה למחשבים, אפילו מבלי שהובטח להם תואר. באי.אס.אי העריכו כי הכניסה לתחום תביא לעלייה ברווחיות, בשל כניסה לתחום שאינו כפוף לביקורת המערכת הרגולטורית של משרד החינוך.



בדיעבד התבררה האסטרטגיה החדשה של אי.אס.אי כבעייתית, מכיוון שסף הכניסה הנמוך והכסף הגדול שזרם להסבות ההיי-טק, הביא לכניסת מתחרים נוספים לענף ולהגברת התחרותיות. בסופו של דבר פגע המשבר בהיי-טק פגע בכולם, ולא היה ניתן לעצור את קריסתה של מניית אי.אס.אי.