צ'ק פוינט סירבה לרכוש את רדגארד בכ-300 אלף דולר

מאת עודד חרמוני
המדען הראשי במשרד התמ"ס, כרמל ורניה, מסרב לאשר את מכירת נכסיה הרוחניים של חברת הסטארט-אפ הישראלית רדגארד (Radguard), המצויה בפירוק, לחברת התקשורת הקנדית Eicon.



מפרק החברה, עו"ד דן פרידמן ממשרד חיים צדוק, ניסה לעניין קונים פוטנציאליים ברכישת הקניין הרוחני של החברה, אך רק Eicon הסכימה לשלם תמורתו 300 אלף דולר. אף גוף ישראלי לא הסכים לרכוש אותו בסכום דומה, ואפילו בסכום נמוך יותר. עם החברות שסירבו לרכישה נמנית גם מתחרתה של רדגארד בעבר, צ'ק פוינט .



רדגארד הוקמה על ידי האחים יהודה וזוהר זיסאפל ב-1994, וגייסה מאז כ-34 מיליון דולר. ב-2000 הסתכמו מכירותיה ב-8 מיליון דולר. החברה פיתחה מוצרי אבטחה עבור רשתות וירטואליות פרטיות (VPN), המאפשרים לארגונים לבצע עסקות מקוונות דרך רשת האינטרנט הציבורית. עם לקוחותיה נמנו HP, פראנס טלקום ודויטשה טלקום. בתחילת 2001 נרשמה ירידה חדה בהכנסות החברה, ובפברואר 2001 היא גייסה 6 מיליון דולר מבעלי המניות הקיימים, בהם האחים זיסאפל, אינטל והקרנות סטאר, אוורגרין, הרבורווסט וג'אפקו.



בעבר נחשבה רדגארד לאחת מחברות הסטארט-אפ המבטיחות בישראל, ובסוף 2000 אף התנהל משא ומתן למכירתה לחברת התקשורת האמריקאית אוואיה, תמורת 180 מיליון דולר. ואולם במארס 2001 החליטו בעלי המניות לסגור אותה, והחברה ביקשה מבית המשפט המחוזי למנות לה מפרק זמני. באותה עת העסיקה החברה 129 עובדים וחובותיה הסתכמו ב-40 מיליון שקל.



המדען הראשי אמר אתמול כי לפי חוק המו"פ הנוכחי אין הוא יכול לאשר מכירת קניין רוחני של חברות סטארט-אפ שקיבלו מענק מהמדען - לחברות זרות. המדען מסרב לאשר העברת קניין רוחני לחו"ל, אלא אם כן לחברה הנמכרת תהיה פעילות בישראל. דרישה זו מבטלת את עסקת רדגארד, שכן החברה נמצאת בהליכי פירוק וכבר אינה מהווה עסק חי.



מפרק החברה, עו"ד פרידמן, אמר כי לאחר שפנייתו הראשונה למדען הראשי בבקשה לאשר את העסקה נתקלה בסירוב, פנה אליו שנית והסביר שאף חברה ישראלית אינה מעוניינת לרכוש את הטכנולוגיה. לדבריו, פנייתו הנוספת עדיין לא נענתה. "אם תתקבל תשובה שלילית, נשקול נקיטת הליכים משפטיים", אמר. "לא ייתכן שיהיה מצב אבסורדי שבו אף גורם ישראלי אינו מעוניין ברכישת הטכנולוגיה, ומנגד המדען אינו מאשר את מכירתה לגורם זר. כתוצאה מכך, טכנולוגיה שמטבעה היא בעלת אורך חיים קצר, תישאר ללא רוכש ותרד לטמיון".



רדגארד אינה חברת הסטארט-אפ היחידה שלא הצליחה למכור את הקניין הרוחני שלה לחברה זרה בעקבות התנגדות ורניה. בתעשייה מעריכים שבשנה האחרונה הוקפאו כ-10 עסקות מכירה כאלה, בהן: מריאד מערכות אולטרא-סאונד שנסגרה ב-99' וחברת קומבקט למערכות דיאגנוסטיקה. בחלק מהמקרים הסכימו בעלי המניות בחברות לתת לורניה עד 70% מערך המכירה של הטכנולוגיה, אך הוא סירב לכך, לנוכח הפרשנות המחמירה של המדינה לחוק המו"פ.



משרד התמ"ס אישר אתמול כי לאחרונה בוטלו עסקות מכירה של קניין רוחני השייך לחברות ישראליות בגלל מגבלות חוק המו"פ. המדען הראשי אמר כי חוק המו"פ החדש, הנמצא בהליכי חקיקה, אמור לפתור את בעיית המכירה של טכנולוגיות ישראליות לחברות זרות. "במסגרת החוק החדש", אמר ורניה, "בעלי המניות יידעו את המחיר שיצטרכו לשלם מראש במקרה כזה. כל עוד החוק החדש לא מאושר, אנחנו לא מאפשרים מכירה של קניין רוחני של חברה ישראלית שקיבלה כספי מדען לחו"ל, כשאין בכוונתה להמשיך לפעול בישראל".