משקל השקעות תושבי החוץ בענפי ההיי-טק בישראל מסך השקעותיהם, שהגיע לשיא של 71% בשנת 2000, ירד ל- 61% בשנת 2001. קיים מתאם חיובי בין השקעות תושבי חוץ בענפי היי-טק להשקעות תושבי ישראל בענפים אלו.
יצוא הסחורות והשירותים של ענפי ההיי-טק צמח בשנים 1996 עד 2001 בשיעור ניכר והיווה כ-70% מהגידול בסך כל יצוא הסחורות והשירותים (לא כולל תיירות) בתקופה זו, כך עולה מנתוני
מחלקת הפיקוח על מט"ח בבנק ישראל בנוגע להשפעת ההיי-טק על היצוא והחשבון הפיננסי של ישראל.
מהנתונים עולה כי בשנת 2001 נרשמה ירידה חדה בהשקעות תושבי חוץ ותושבי ישראל בענפי ההיי-טק, זאת לעומת גידול מואץ בהשקעות וביצוא ענפים אלו בשנים 1996 עד 2000. ענפי ההיי-טק כוללים תרופות, אלקטרוניקה, כלי טיס, תקשורת, תוכנה ומו"פ והם התאפיינו בשנים האחרונות בצמיחה מואצת ובחשיפה לאירועים אקסוגניים למשק הישראלי, הן דרך הביקוש העולמי למוצריהם, המהווה כמעט את כל המכירות בענפים אלו, והן דרך אפיקי המימון שלהם מחו"ל.
עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח כי בהשקעות תושבי ישראל בענפי ההיי-טק בחו"ל ובהשקעות של תושבי החוץ בענפים אלו בישראל, נרשמה ירידה ב-2001. ירידות השערים החדות בשנת 2001 לאחר העליות הניכרות בשנת 2000 גרמו להקטנת היקפי ההשקעות הן של תושבי ישראל בחו"ל והן של תושבי חוץ בארץ בשיעור חד. אולם תגובת תושבי החוץ היתה בעוצמה גדולה יותר, והם הורידו את משקל ענפי ההיי-טק בסך כל השקעותיהם ב-10% (ל-61%) בהשוואה לירידה של 5% (ל-39%) בלבד בהשקעות תושבי ישראל בענפים אלו.
בבנק ישראל מסבירים כי הגורם המרכזי להבדל בין התנהגות תושבי ישראל לתושבי החוץ קשור להרכב השקעותיהם: בעוד שהשקעות תושבי החוץ בתיק ניירות ערך למסחר של חברות היי-טק היוו כ-30% מסך כל השקעותיהם - בשנים 1999 ו-2000, הרי שיעור השקעות אלו אצל תושבי ישראל היה כ-11% בלבד.
זרמי השקעות תושבי החוץ בענפי ההיי-טק הסתכמו בשנת 2001 ב-2.8 מיליארד דולר לעומת 7.9 ו-4.2 מיליארד בשנים 2000 ו-1999 בהתאמה. עיקר הירידה התבטאה בהנפקות הסחירות בחו"ל של חברות ישראליות שהסתכמו ל-500 מיליון שקל לעומת 3.7 מיליארד שקל בשנת 2000.
יצוא סחורות ושירותים של ענפי ההיי-טק היווה כ-70% מהגידול ביצוא בשנים 1996-2001
ליאור כגן
24.3.2002 / 10:29