נלחמים בהון השחור

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ("החוק"), נכנס למעשה לתוקף ביום 17.2.02, מועד בו החלה חובת דיווח על הכנסת כספים לישראל והוצאתם ממנו. במקביל, נקבעו והחלו לחול תקנות נוספות בעניין חובת דיווח למשטרה, הטלת עיצום כספי (כופר) וצווים בדבר חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים, קופות גמל, חברי בורסה, מבטחים וסוכני ביטוח.



החוק עצמו ערך שינויים מקיפים בדברי חקיקה נוספים (פקודת הסמים המסוכנים, חוק עזרה משפטית וחוק הגנת הפרטיות). עם השלמתה של מערכת חקיקה ראשית וחקיקת משנה מסועפת, נכנסה ישראל לעידן המלחמה הבינלאומית בהון השחור.



המלחמה הינה בהון שחור, שהושג כתוצאה מעבריינות בתחום הסמים המסוכנים ועבריינות פשע מאורגן בעיקר ומסוגה, אותו מבקשים העבריינים להלבין בדרכים שונות. אין החוק מיועד למלחמה בהשתמטות ממסים כשלעצמה.



אגף המכס ומע"מ מתאר בדברי רקע לנוהלי הדיווח על הכנסת כספים לישראל והוצאתם, כי שיטות הלבנת ההון הן רבות ומגוונות, אך המכנה המשותף לרובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות לתהליך מובנה של שימוש במערכות אלה, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום, תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם של הכספים. בכספים נעשות פעולות שנועדו להלבינו, כלומר להטמיע את הרכוש שמקורו בפעילות עבריינית, בתור רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש.



אגף המכס והמע"מ מתאר 12 אמצעים אופייניים להלבנת הון, בהם: הברחה של כסף מזומן למדינות שבהן הפיקוח על המטבע רופף, חוקי הסודיות הבנקאיים חמורים ואין בהן חובת דיווח על פעולות בנקאיות חשודות, העברות אלקטרוניות בדויות של כספים, "הבניה" או פיצול של הפקדות והעברות לסדרת פעולות פטורות מחובת דיווח ותיעוד, שימוש בחברות בדויות כצינור להעברת כספים וכן שימוש בחברות חזית בעלות עסקים לגיטימיים, בדרך כלל חברות בעלות תזרים מזומנים גבוה הקשה לשומה, אגב מניפולציות בדיווחיה העסקיים של אותה חברה, ניפוח רווחי הון בדיווחים לרשויות, יבוא ויצוא בחשבוניות מזויפות בשערוך מנופח של הסחורה, הקמת מערכות בנקאיות מחתרתיות, שימוש בחלפני כספים, עסקות "הלוואה" בדויות, קניית נכסי ערך כמו יהלומים, זהב, חפצי אמנות, שטיחים ונדל"ן, השקעות מזומנים בחברות עתירות ממון עסקי (קבלנות, ביטוח, חברות להשקעות) ושימוש באנשי "קש" ובחברות "קש" לביצוע עסקות.



אגף המכס והמע"מ מציין כי קיימת היום הכרה שמדינת ישראל משמשת גם היא בסיס נוח לפעולות של הלבנת הון. במאבק בהלבנת הון מבקשת מדינת ישראל שלא להוות כר נרחב להלבנת הון, דבר העלול לפגוע קשות במוניטין של המערכת הכלכלית והבנקאית של ישראל ובאמון הציבור במערכות אלו, ולהצטרף לאותן מדינות הנאבקות בהון השחור.



איסור הלבנת הון
הסעיף העיקרי שכותרתו "איסור הלבנת הון" קובע שכל מי שעושה פעולה ברכוש שמקורו בעבירה, ששימש לביצוע עבירה או שאפשר ביצוע עבירה מסוג העבירות המנויות בחוק (סמים, סחר בלתי חוקי בנשק, זנות ותועבה, הימורים, שוחד, רצח, פגיעה ברכוש, גניבת רכב ומסחר בחלקים גנובים, זיוף כספים ומטבעות, הברחת טובין, הפרת זכויות יוצרים ועוד), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו או מיקומו את תנועותיו או את עשיית הפעולה בו - דינו מאסר עד 10 שנים או קנס ששיעורו כיום עד כ-3 מיליון שקל.



סעיפים אחרים קובעים עונשים חמורים מאוד על מי שעושים פעולה ב"רכוש אסור" ביודעם שהוא כזה, ושווי הרכוש עולה על 120 אלף שקל ובכספים - בסכום העולה על 400 אלף שקל (וזאת אפילו אינם עושים את הפעולה בכדי להסתיר את מקורו או את בעליו וכיו"ב).



לשם הרשעה בעבירות של איסור הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור, די בכך שיוכח שמבצע הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, וזאת גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.



החוק משתמש בהגדרות רחבות מאוד למונחים הנקוטים בו כמו "פעולה ברכוש", "רכוש", ו"כספים" ומנסה לסגור כל פירצה אפשרית להתחכמות עם הוראותיו.



הרשות לאיסור הלבנת הון
החוק מקים "רשות מוסמכת" שתפקידה לנהל את מאגר המידע שמוקם לפי החוק, לעבד אותו, לאבטח אותו ולהחליט בדבר העברתו לגורמים מוסמכים לשם יישום החוק. הרשות, שמקובל לכנותה "הרשות לאיסור הלבנת הון", הינה הגוף המפעיל את מאגר המידע.



סמכויות האכיפה ובהן סמכויות חיפוש, תפישה, גילוי עבירות, חקירה, הוצאת צווים שיפוטיים, עיכוב מעצר ושחרור נתונות מכח החוק לפקידי המכס והמשטרה. לרשות החדשה שמקים החוק אין כשלעצמה סמכויות אכיפה אלו, ועליה להפעיל לשם כך את הרשויות המתאימות.



משרד המשפטים ערך תזכיר חוק המיועד להסדיר את רישומם של חלפני כספים כדי לאפשר פיקוח על עמידתם בחובות שונות המוטלות עליהם בחוק וכן להגביר את סמכויות האכיפה והפיקוח על ידי מינוי מפקחים מיוחדים לעניין החוק והרחבת סמכויות חיפוש ותפישה לגבי מחשבים.



כמו כן, הרשות הוסמכה בחוק להעביר מידע המצטבר אצלה למשטרה לשם ביצוע החוק (ולא למכס), לרשויות מקבילות במדינות אחרות, וכן לשירות הביטחון הכללי לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או פגיעה בבטחון המדינה.



הרשות הוסמכה לדרוש מרשויות המס מידע הדרוש לה לצורך אכיפת החוק. שר האוצר, במסגרת סמכותו שלפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, ומידע שהחליט למסרו - יימסרו לרשות בלא דיחוי.



בחוק נקבע במפורש כי המשטרה ושירות הביטחון הכללי רשאים לעשות שימוש במידע שקיבלו עם לשכת חקירות עבירות נוספות ומניעתו ולא רק להלבנת הון. על שר המשפטים לקבוע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש המידע האמור לשם חקירתן או מניעתן ואולם מודגש בחוק שלא ייעשה שימוש במידע האמור למניעה או לחקירה של עבירות מס.



מאגר המידע של הרשות המוסמכת אינו פתוח ככל מאגר מידע אחר לעיון מי שמידע עליו מצוי במאגר, וזכות זו נשללה בתיקון עקיף לפרק העוסק במאגרי מידע בחוק הגנת הפרטיות.



חובות הדיווח