שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, דחה היום את בקשתן של שלוש חברות מקבוצת רב בריח, שבבעלותו של איש העסקים אברהם בחרי, למנוע מחברת מולטילוק לשעשות שימוש בסימני המסחר של הדמות השרירית ו-"Mul-T-Lock" בכל הקשור לצילינדרים המשווקים על ידה לחברות דלתות ואמצעי מיגון לרכב. לטענת בחרי, סימני המסחר הללו שייכים לרב בריח.
תחילת הסיפור בסוף שנת 1999, עת רכשה חברת Assa Abloy Ab השוודית מאברהם בחרי את מניותיו ברב בריח בתמורה ל-113.5 מיליון דולר. בד בבד, עם רכישת מניות רב בריח (ששינתה שמה למולטילוק), שעסקה בשלושה תחומי פעילות עיקריים - מנעולים וצילינדרים, דלתות ומוצרי הגנה לרכב - הסכימו הצדדים כי ל-Assa תינתן אופציה לפיה היא תוכל לחייב את בחרי, אם תרצה בכך, לרכוש את פעילות הדלתות ומוצרי ההגנה לרכב, בתמורה ל-45 מיליון דולר. Assa מימשה את האופציה, ובמהלך מארס 2000 נחתם בין הצדדים הסכם מכירה.
במאי 2001 הגיש בחרי, באמצעות עו"ד שמוליק קסוטו ממשרד ד"ר יוסף שגב, תביעה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בה ביקש להצהיר כי ההסכם בינו לבין ASSA למימוש האופציה בטל, וכי על ASSA להשיב לו את הכסף ששילם.
בספטמבר שנה שעברה הגיש בחרי את הבקשה לצו המניעה נגד מולטילוק, בטענה כי מולטילוק הפרה עמו את ההסכם בכך שהיא מוכרת למתחרותיהן של חברת הדלתות וחברת המיגון לרכב מנעולים וצילינדרים עליהם מוטבעת הדמות השרירית והשם "Mul-T-Lock".
מולטילוק, מצדה, לא נותרה חייבת. באמצעות עוה"ד יעקב וינרוט וירון פירדי היא הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה ושל הבקשה לצו מניעה זמני.
מולטילוק טענה כי במאי הודיע בחרי על ביטולו של הסכם המכירה, והוא אף דרש השבה הדדית של מה שכל צד קיבל על פי אותו ההסכם, לכן אין זה ייתכן כי הוא כעת מבקש סעד שמשמעותו האופרטיווית היא אכיפתו של אותו הסכם שהוא טוען כי בוטל.
במסגרת הדיונים שהתנהלו בין הטיחו הצדדים זה בזה האשמות קשות. מוטילוק טענה כי בחרי ואנשיו פרצו למערכת המחשב של מולטילוק וגנבו מסמכים סודיים, ובחרי טען כי אנשי מולטילוק איימו על חייו של עד מטעמם.
במערכת הקטנה הזו הספיק זפט לקבוע תקדים קטן, כאשר קיבל את בקשת מולטילוק למחוק מספר ראיות שהגישה רב בריח בטענה שהתקבלו תוך פגיעה בפרטיות.
היום, כאמור, קבע השופט כי בקשתו של בחרי לצו מניעה אין לה על מה שתסמוך. בהחלטתו קובע זפט כי הסעיף בהסכם בין ASSA לבין בחרי המסדיר את הפעילות בסימני המסחר של רב בריח קובע למעשה כי כל צד להסכם רשאי להשתמש בסימני המסחר ביחס למוצרים אותם הוא ייצר בעת כריתת ההסכם.
כך, קובע השופט כי רב בריח רשאית להטביע את סימני המסחר שלה על דלתות ומוצרי הגנה לרכב בלבד, בעוד מולטילוק רשאית להטביע סימני המסחר הללו על מנעולים ומפתחות.
השופט קובע כי אותו סעיף עליו נסמך בחרי בתביעתו ומכוחו הוא מבקש את צו המניעה, אינו מתייחס כלל ללקוחות מסוג כלשהו.
השופט דוחה את טענתו של בחרי, כי הסעיף בהסכם אוסר למעשה על מולטילוק למכור למתחרות של רב בריח צילינדרים הנושאים את סימני המסחר שלה, וזאת מהטעם שההיגיון המסחרי מחייב זאת. בחרי, כאמור, טען שלא היה הגיון עסקי ברכישתו חזרה את מניות שתי החברות - הדלתות ומנעולי ההגנה לרכב - תמורת 45 מיליון דולר, אם מולטילוק יכולה לשווק למתחרותיו בתחומים אלו את המנעולים עם סימני המסחר הללו.
השופט קובע כי בנסיבות בהן מדובר בבקשה לצו מניעה שהענקתו כרוכה בפגיעה בחופש העיסוק של מולטילוק, אשר נרכשה בכסף רב, ראוי להתבסס על לשון הסעיף כפי שהיא ולא על הפרשנות אותה מציע בחרי שאינה מעוגנת בהסכם.
השופט מוסיף כי עיון בהסכם מעיד על כך שבעריכתו הושקעה מחשבה רבה ועבודה רבה, ולא סביר כי תנאי כה חשוב לבחרי לא בה לידי ביטוי מפורש בסעיף בו הגדירו הצדדים את ההסדר ביניהם בדבר השימוש בסימני המסחר.
עוד קובע השופט כי בחרי לא הוכיח כי גם לפני עסקת המכירה של מולטילוק לASSA לא נמכרו צילינדרים הנושאים את סימני המסחר המדוברים למשווקים המתחרים בחברות של רב בריח. יותר מכך, מציין השופט כי בפועל הוכח שמוצרים שכאלו נמכרו למתחרים גם כשבחרי היה ראש הקבוצה.
השופט קובע כי לאחר מכירת מולטילוק לASSA אין מקום להניח שהאחרונה תשמור על סטטוס קוו בנושא זה שכן אין לה אינטרס להגביל מכירת מוצריה.
בנוסף, קובע השופט כי על בעל דין המבקש צו מניעה להציג בפני ביהמ"ש את כל העובדות הרלוונטיות הנוגעות לבקשה כולל אלו הנראות לו פחות חשובות.
"בבקשתם הסתירו המבקשים (רב בריח ובחרי - א.ה) עובדות מהותיות אשר היה בהם כדי לשפוך אור על התמונה הכללית", קובע השופט, ומוסיף כי בבקשה הציג בחרי את העסקה בה רכש את מניות רב בריח דלתות ומיגון לרכב מASAA כעסקה מסחרית רגילה, והעלים למעשה כי הרכישה היתה רכישה חוזרת אותה התחייב לבצע וכדאיות ביצוע הרכישה הזאת בסכום של 45 מיליון דולר נבע מהמחיר הגבוה ששולם לו בעבור חברת המנעולים ? 113.5 מיליון דולר.
כמו כן קובע השופט כי בחרי השתהה בבקשתו את צו המניעה שכן ידע חודשים רבים על ההפרות לכאורה מצידה של מולטילוק ולא פנה לביהמ"ש בסעד המתאים. השופט דוחה עם כן את הבקשה ומטיל על בחרי ועל החברות של רב בריח הוצאות בסך 30 אלף שקל. ( בש"א 19419/01)
נדחתה בקשת אברהם בחרי לצו מניעה כנגד השימוש שעושה מולטילוק ב"דמות השרירית"
אמיר הלמר
24.3.2002 / 16:30