חברת בזק הגישה לבית המשפט העליון ערעור על החלטת בית הדין להגבלים עסקיים מראשית חודש פברואר השנה, לדחות על הסף את הערר שהגישה בזק, בחודש ינואר 2000, על התנאים שהתנה הממונה על ההגבלים העסקיים לאישור עסקת המיזוג בין חברת בזק בינלאומי, לחברת וואלה תקשורת .
בזק טוענת, באמצעות באי כוחה עוה"ד וינשטוק-זקלר, כי התנאים האמורים, אותם הרשות להגבלים עסקיים התנתה על בזק כתנאי לאישור המיזוג האמור - על אף שהיא עצמה אינה צד למיזוג - מחילים עליה כבלים בלתי נסבלים ובלתי סבירים.
בזק טוענת ש"כעבור למעלה משנתיים וחצי מעת שהחל תהליך אישור עסקת וואלה, בלבושה המקורי - דהיינו, בעת שהכוונה היתה כי בזק עצמה תרכוש אחזקות בוואלה - ולאחר שבזק נמנעה במכוון מלהמשיך במיזוג דווקא בשל התנאים שביקש אז הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עליה - היא מוצאת עצמה כעת כבולה לאותם תנאים ממש, אשר בעטיים הסתלקה מעסקת וואלה".
בזק מדגישה בפני בית המשפט העליון כי המצב החדש שנוצר לאחר החלטת בית הדין להגבלים עסקיים, שולל ממנה, מצד אחד, את היכולת לערור לגופו של עניין על מידת ההצדקה להתניית התנאים הללו, מצד שני, אין בידה לסגת מהעסקה (שהיא כלל אינה צד לה), ומצד שלישי, אי עמידתה בתנאים שהוטלו עליה על ידי הממונה משמעה, לכאורה, עבירה פלילית.
בחודש יולי 1999 התקשרו בזק וחברת וואלה בהסכם, לפיו הוענקו לבזק שני כתבי אופציה בלתי סחירים המאפשרים לבזק לרכוש מניות של וואלה. כחודשיים מאוחר יותר, החליט הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דוד תדמור, לאשר את המיזוג בין וואלה לבין בזק, בכפוף לתנאים.
התנאים שהושתו על בזק במסגרת אישור עסקת וואלה היו, בעיני החברה בלתי נסבלים, ולפיכך בחודש דצמבר 1999 הודיע מנכ"ל בזק, אילן בירן, לממונה שבזק החליטה שלא לממש את האופציות שניתנו לה לרכוש מניות בחברת וואלה, אלא לעניין את החברה הבת, בזק בינלאומי, שתבחן את העסקה. זאת, בין היתר, מתוך הנחה שעל בזק בינלאומי לא יוטלו אותם תנאים מגבילים שהוטלו על בזק.
לטענת בזק, משניאותה בזק בינלאומי להיכנס לעסקה, אישר הממונה בתוך פרק זמן קצר את המיזוג בין וואלה לבזק בינלאומי, ואולם לא רק שלא הקל בתנאים לביצוע המיזוג - אלא הוסיף לתנאים שהושתו על בזק תנאים מגבילים נוספים, ייחודיים לביצוע העסקה על ידי בזק בינלאומי.
בזק קובעת שעל אף שהממונה כרך אותה בכל זאת בעסקת המיזוג בין וואלה לבזק בינלאומי - לא טרח להודיע לה על כך ועל התנאים שהטיל עליה במסגרת אישור העסקה, וכי גם בפרסומים של החלטת הממונה לא ציין, לא במפורש ולא ברמז, שבמסגרת אישור המיזוג הושתו תנאים על צד שלישי, שהוא, כאמור, בזק.
בזק טוענת כי המיזוג בין בזק בינלאומי לבין וואלה אינו פוגע בתחרות בעסקים בענף כלשהו, ולכן אין הממונה מוסמך מכוח חוק ההגבלים העסקיים להחיל תנאים כלשהם על צד כלשהו, במסגרת הסכמתו לאישור המיזוג - ובוודאי שלא על מי שאינו צד לעסקה.
בזק מבקשת, לפיכך, מבית המשפט העליון שיקבע שהחלטת בית הדין להגבלים עסקיים - לדחות את הערר על הסף - בטלה, ויורה לבית הדין לקיים דיון בערר.
לחלופין, מבקשת בזק מבית המשפט העליון לקבוע כי בית הדין להגבלים עסקיים איננו ולא היה מוסמך להטיל תנאים על בזק, בגין מיזוג בין שתי חברות אחרות, ולפיכך התנאים שהשית בטלים ומבוטלים.
בראשית חודש פברואר השנה, אב בית הדין להגבלים עסקיים, השופט יהונתן עדיאל, דחה על הסף את הערר שהגישה בזק בנושא זה. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי בזק לא נפגעה מהמיזוג פגיעת "הגבל עסקי" וכי היא איחרה את המועד להגשת הערר על החלטת הממונה בלא כל טעם מספק.
בית הדין קבע אז לראשונה כי במסגרת אישור מיזוג, יכול הממונה להתנות תנאים לאישור המכוונים לצדדים שלישיים, שאינם צד למיזוג.
בזק מערערת לביהמ"ש העליון על החלטת ביה"ד להגבלים עסקיים לדחות הערר למיזוג בזק בינלאומי-וואלה
ערן גבאי
24.3.2002 / 17:26