ויקטור מדינה: יש סיכוי שנציג השנה תוצאות טובות מאשר ב-2001

"אנו מקווים ועושים כל שביכולתנו כדי ששנת 2002 תהיה טובה יותר מאשר 2001, ואנו מעריכים שיש סיכוי שנצליח במשימה", כך אומר היום ל-TheMarker מנכ"ל בנק המזרחי, ויקטור מדינה. בכירי שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, היו הרבה פחות אופטימיים בעת פרסום הדו"חות הכספיים שלהם, והעריכו כי 2002 תהיה לא פחות קשה מאשר 2001.

בנק המזרחי פירסם היום את תוצאותיו הכספיות ל-2001, שהיו טובות ביחס לשאר הבנקים המקומיים, בזכות תיק האשראי האיכותי של הבנק והחשיפה הנמוכה באופן יחסי לענפי התקשורת והטכנולוגיה, שאיפשרו לבנק לבצע הפרשות קטנות יחסית לחובות מסופקים.

רווחי בנק המזרחי ירדו בשנת 2001 בשיעור של 30.3%, שהיה נמוך משמעותית מהצניחה של 45%-51% ברווחי הבנקים המתחרים, שפירסמו את הדו"חות עד כה - הפועלים לאומי והבינלאומי. עם הירידה ברווח ל-232 מיליון שקל, נרשמה ירידה בתשואה על ההון ל-8.1%, לעומת תשואה על ההון של 13.2% בשנת 2000. יצויין כי בנק לאומי הציג ב-2001 תשואה על ההון של 7.8%, הפועלים סיים את השנה עם תשואה של 7.6% והבנק הבינלאומי - עם תשואה להון של 6%. ברבעון הרביעי, בו נשחקו רווחי המתחרים בשיעורים של למעלה מ-60%, הציג הבנק ירידה של 41.4% ברווח ל-34 מיליון שקל.

הבנק הציג גם את הרווח ב-2001 בניכוי ההפרשות המיוחדות לחובות מסופקים, שהסכתמו בכ-291 מיליון שקל - מספר שמלמד על תשואה על ההון של 10.1%. לדברי מדינה, הבנק נקט במדיניות זו, חריגה ביחס לדו"חות של יתר הבנקים, עקב הערכות שההפרשות ב-2001 היו חריגות ולא פרמננטיות.

יו"ר הבנק, עידן עופר, ציין כי בשנה קשה כמו זו, הרי שמנהלי הבנק, מדינה והיו"ר הקודם - אבירם ורטהיים, יכולים להיות מרוצים מהתוצאות שהציגו, שצפויות להיות הטובות ביותר, אלא אם כן בנק דיסקונט יפתיע את המשקיעים לטובה.

ההפרשות לחובות מסופקים של הבנק צמחו ב-2001 בשיעור של 54.7% לרמה של 294 מיליון שקל. זאת, ביחס לבנקים האחרים בהם גדלו ההפרשות בשיעורים חדים של 136% בלאומי, 70.7% בבנק הפועלים ו-274% בבנק הבינלאומי.

מדינה ציין כי בנוסף לגידול החד בהפרשות השפיעו על תוצאות הבנק גם המשבר בשוקי המניות בתל אביב ובארה"ב ובתחום הטכנולוגיה. ההאטה בשוקי המניות הביאה לירידה במחזורי המסחר, ובעקבות כך לנפילה של כ-38% בהכנסות מניירות ערך. בנוסף, המצב בשוקי הטכנולוגיה גרם לחברה הבת מזרחי השקעות להפסד של 30 מיליון שקל עקב הפסדים מירידת ערך (שאינה זמנית) של החזקותיה הריאליות.

מנגד ציין מדינה כי הבנק נהנה ב-2001 מהירידה בהפחתות המוניטין, שהסתכמה בשנה האחרונה בכמיליון שקל , לעומת 27 מיליון שקל בשנה הקודמת, ומהפסד נטו מפעולות בלתי רגילות של 2 מיליון שקל לעומת 12 מיליון שקל ב-2000. לדברי מדינה, הפסד זה נבע מהפחתת ערך נכסי נדל"ן בספרי החברה למחיר השוק.

במסיבת העיתונאים של הבנק העריך מדינה כי התוצר העסקי לא יצמח ב-2002 וכי המיתון יימשך. לדבריו, הממשלה תידרש לבצע צעדים בתחום המדיניות הכלכלית שיאפשרו את התאוששות מגזר ההיי-טק בישראל (במקביל להתאוששות המקווה בכלכלה האמריקאית).

בנוסף, טען מדינה כי על המדינה לבצע מהלכים שישמרו על הפיחות הנומינלי, כך שיהפוך לריאלי (כלומר, לשמור על יציבות במחירים), כדי שחברות התעשייה יוכלו ליהנות ממנו. לדברי מדינה, על קברניטי המשק לשכנע את הסקטור העסקי שהפיחות לעיל הינו דבר מכוון ופרמננטי ואינו דבר חולף. לדבריו, זהו מהלך שיגביר את היצוא לחו"ל. עוד אמר מדינה כי על המדינה לעודד את היזמים הישראלים להשקיע במשק המקומי - דבר לא פחות חשוב מהמרדף אחרי המשקיעים הזרים.

בעניין זה, הוסיף מדינה כי האמינות של המשק הישראלי לא תיפגע אם הממשלה תאמץ יעד אינפלציה פחות יומרני, כדי שתוכל לצאת מהמיתון הנוכחי, שהינו הארוך ביותר בתולדות המדינה. לדבריו, על הממשלה להתאים את היעדים ליעדי האינפלציה במדינות עימן יש לישראל הסכמי סחר, כך שטווח של 0%-5% יהיה מתאים יותר.

מדינה התייחס לנושא "בוער" אחר של ההפרשות שהמפקח על הבנקים דרש מהבנקים לבצע. לדבריו, למרות שזה לא פופולרי להתבטא בצורה כזו, הוא סבור שהפיקוח על הבנקים עובד בצורה מאוד מקצועית ומבצע את תפקידו בצורה טובה. עם זאת, הוא היה מעדיף שבמקום לחייב הפרשות באופן גורף על הבנקים, היה המפקח על הבנקים מטפל בכל בנק באופן ספציפי, בהתאם לרמות הסיכון בתיק האשראי שלו.

הוא ציין עוד כי הבנק נקט במהלך השנים במדיניות הענקת אשראי שמרנית הן בתחום האשראי הענפי (כלומר חשיפה מצומצמת לענף בודד) והן בחתך המיקרו של הפירמה הבודדת. לדבריו, נקודת המוצא של הבנק היא שההכנסות שלו נובעות מהמרווח הפיננסי שנע סביב רמה של כ-1%. במרווחים כאלו, הסיכונים שמזרחי מוכן לקחת על עצמו הם קטנים ולכן הוא נוקט במדיניות אשראי קפדנית ומדיניות חשיפה נמוכה, במיוחד לענפי התקשורת והטכנולוגיה.

לדבריו, בראשית 2001 העריכו בבנק שהצמיחה במהלך השנה תהיה אפסית, ולכן החליטו לבלום את הגידול בקצב הענקת האשראי לסקטור העסקי. לדבריו, הבנק ימשיך בבלימה כל עוד המצב המקרו כלכלי לא ישתפר. מדינה הדגיש עם זאת כי מדיניות זו לא מנעה מהחברה להציג צמיחה ממוצעת של 14% במהלך 5 השנים הקודמות, ועידן עופר הוסיף כי את פירות השמרנות לעיל נראה ב-2002.

תוצאות הבנק לא פגעו מהותית בשכר הבכירים. כך לדוגמה, עלות השכר של מדינה הסתכמה ב-3.88 מיליון שקל ב-2001, עלות השכר של אבירם ורטהיים, היו"ר הפורש, הסתכמה ב-2.2 מיליון שקל, ועלות שכרו של ראובן אדלר, משנה בכיר למנכ"ל, הסתכמה ב-1.96 מיליון שקל.