דולר בשוק ההון שווה פחות או יותר דולר, לפעמים קצת יותר. דולר המונח בכיסו של אלי רייפמן, יו"ר ובעל השליטה בחברת אמבלייז , שווה פחות מ-70 סנט.
אמבלייז דיווחה אתמול על הכנסות של 23.3 מיליון שקל ב-2001, מרביתן נובעות מעסקה סיבובית מוזרה למכירת רשיונות לשותפות בין אמבלייז לקבוצת שרם-פודים-קלנר . הפסדי החברה הסתכמו ב-29 מיליון דולר - כ-10 מיליון דולר מתוכם קשורים להפחתות בגין רכישת חברות. במחצית השנייה של השנה הסתכמו ההכנסות ב-4.7 מיליון דולר, לעומת 18.6 מיליון דולר במחצית הראשונה. ההפסד היה 22.8 מיליון דולר, לעומת הפסד של 6.25 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה.
מקץ שמונה שנות פעילות מתקשה אמבלייז להציג טכנולוגיה בעלת ערך מסחרי של ממש. החברה יושבת על הררי מזומנים שגויסו בשתי הנפקות מוצלחות בבורסה של לונדון, בתוך שהיא מציגה עצמה כחברה המתקדמת ביותר בפיתוח מערכות להעברת וידיאו (מולטימדיה) על סלולר. גיוסי ההון העצומים הובלו על ידי חברת ליהמן ברדרס, שהעריכה את שוויה של אמבלייז רק לפני שנה ב-6 מיליארד דולר.
גם אתמול, על פי פרסום הדו"חות, מפתיע ריפמן בהצהרה שאמבלייז מקדימה בלא פחות מ-12 חודשים את מתחריה. מי שביקר בתערוכת ה-GSM האחרונה בקאן התקשה להבחין במקדמה הנאה של אמבלייז על פני ענקי הטכנולוגיה המתחרים בה. עובדי החברה - 450 איש, לדברי רייפמן - מפתחים במרץ מערכות המאפשרות להעביר שידורי וידיאו בטלפונים סלולריים. החזון היה מעניין, ובתקופת הדור השני של התקשורת הסלולרית ההמצאה של אמבלייז, שנקראה אזי "גיאו", היתה מעשה כשפים של ממש.
ואולם השוק "לא קנה" את ההמצאה הזו, ובמקום להפוך את גיאו למלכת המולטימדיה של השוק הסלולרי, עברו המפעילים לטכנולוגיות סלולרית מתקדמות יותר, המאפשרות אינטרנט סלולרי בקצבים מהירים שמאפשר תקשורת מולטימדיה באמצעים פשוטים יותר. אמבלייז התעדכנה והסיטה את מאמצי הפיתוח שלה לכיוון המתאים, אבל כאן היא כבר לא היתה לבד. כל יצרני הסלולר מפתחים מערכות המאפשרות העברת אינטרנט מהיר ומולטימדיה על תשתיות הסלולר. היפאנים כבר עמוק בעסק. המערב ישיק את השירותים החדשים ב-2003.
את התוצאות הגרועות של 2001 מסביר רייפמן בעיכוב בהשקת שירותי המולטימדיה במערב. "חל עיכוב כתוצאה מקיטון בהשקעות ההון של החברות, וקרה לנו מה שקרה ללוסנט, סיסקו נורטל וכל האחרים בתעשייה שלנו", הוא אומר.
ואולם חברות הטלפון הגדולות אמנם האטו את השקעותיהן, אבל האטה זו אינה נוגעת לשוק שבו פועלת אמבלייז. חברות הסלולר דווקא מאיצות את השקעותיהן ולוחצות על היצרנים והמפתחים לספק מערכות מתקדמות מהר ככל האפשר. כל היצרנים הגדולים מוכנים עם תשתית לשירותי מולטימדיה ועסקות גדולות בענף נחתמות מדי שבוע. השקת השירותים תוכננה ל-2002, אך היא מתעכבת.
צוואר הבקבוק הוא ציוד הקצה, המכשירים הסלולריים: מכשירים סלולריים המאפשרים קליטה ושידור מהירים של קבצי נתונים כבדים, והצגה גרפית רבת עוצמה של תמונות נעות. מכשירים אלה אמורים להיות זמינים כבר השנה, אבל כמויות מסחריות יגיעו לשוק האירופי כנראה רק במהלך 2003.
רייפמן: 2003 - שנת הפריצה הגדולה
אמבלייז מתחרה בשוק הזה בכל ענקי התקשורת: נוקיה, סימנס, מוטורולה, אריקסון, נורטל, לוסנט ואחרים. מה הסיכויים של אמבלייז הקטנה להשתלב בשוק? רייפמן טוען שלאמבלייז יש ייחוד מוחץ: "כל החברות האחרות מייצרות רק חלקי פתרונות, ומפעיל סלולרי שמבקש פתרון שלם צריך לבחור בין הסתמכות על כמה ספקים, או לבחור בפתרון שלם אחד - אמבלייז. ידוע בענף שהמפעילים מעדיפים לבחור ספק יחיד, האחראי לכל המערכת, ולא כמה ספקים שמטילים אחד על השני את האחריות במקרים של תקלה".
אם יש ממש בטענתו של רייפמן נראה את התוצאות בעוד זמן לא רב. רייפמן מדבר על 2003 כשנת הפריצה הגדולה, אבל מרבית החוזים לתשתיות המולטימדיה כבר בדרך ורבים מהם ייחתמו ב-2002. אם אמבלייז נושאת עיניה לעסקת ענק עם וודאפון האירופית - שלדברי ריפמן "פוטנציאל ההכנסות מעסקה כזו הוא 1.7 מיליארד דולר" - היא צריכה להזדרז. וודאפון מבטיחה להשיק את השירותים החדשים כבר בסוף 2002.
רייפמן אומר שהחברה קשורה עם כ-100 חברות סלולריות העורכות ניסויים במערכות מתוצרתה. סמסונג רכשה מאמבלייז זכויות לשבב מולטימדיה, שישולב לטענת אמבלייז בכל מכשירי המולטימדיה מתוצרת סמסונג. סמסונג נמנית עם ארבעת יצרני המכשירים הסלולריים הגדולים בעולם. אמבלייז תתחיל בייצור מסחרי של המכשירים ב-2003.
העסקה המרשימה ביותר שעשתה החברה בשנה האחרונה היתה עסקת אלפסל: אמבלייז הקימה עם חברת שרם-פודים-קלנר שותפות, שרכשה מאמבלייז רישיונות שימוש בטכנולוגיה תמורת 15 מיליון דולר. הכנסות אלה כלולות בהכנסות החברה ב-2001. במארס הודיע אלפסל על הסכם עם חברה אנגלית לרכישת מוצרים ב-10 מיליון דולר, וכמעט בנשימה אחת הודיעה אמבלייז על החלטתה לרכוש את חלקם של השותפים שרם-פודים-קלנר בשותפות אלפסל.
העסקה סידרה לאמבלייז הכנסות ב-2001, ולשרם-פודים-קלנר היא הכניסה רווח של עשרות מיליוני שקלים. רייפמן מאוד מתאכזב כשהוא נשאל על תרומת העסקה המשונה: דיברתי עם כתבים מובילים מה"פייננשל טיימס", ה"וול סטריט ג'ורנל" ואמצעי תקשורת קטנים כאלה. אף לא אחד שאל אותי על העסקה של אלפסל. למה רק בישראל שואלים?"
"הדו'חות גרועים", הוא מודה, "אבל אנחנו עובדים בשוק שעוד לא קיים עדיין. לו היינו חברה נורמלית היו צריכות להיות לנו אפס הכנסות. יש לנו הכנסות, כי אצלי אין דבר כזה שלחברה לא יהיו הכנסות".
לאחר 8 שנים - אמבלייז עדיין מחכה לשוק
הארץ
26.3.2002 / 10:20