עו"ד לויט מבקש למנותו כנאמן לייצוג בעלי המניות באגודת הקו-אופ במסגרת ההליכים כנגד עובדי רבוע כחול

עו"ד אליעזר לויט פנה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת הלכי ההסדר המתנהלים בו למכירת נכסי האגודה וחלוקתם לבעלי המניות, וביקש למנותו כנאמן זמני נוסף לביצוע ההסדר.



לויט מבקש המינוי לעניין ספציפי - ייצוגם של כ-21.6 אלף בעלי המניות באגודה במסגרת הליכי הערעור המתקיימים מול רשם האגודות, עו"ד אורי זליגמן, בנוגע לצירופם של 984 עובדי החברה הבת, רבוע כחול , כבעלי מניות באגודה.



לויט מציין כי מדובר בעובדי החברת הבת, אשר בני גאון ביקש לצרפם כחברי האגודה לפני מספר שנים ולהקצות להם מניות בה תמורת 500 שקל למניה, כאשר שוויה הריאלי עומד למעשה על כ-30 אלף דולר למניה.



לויט מציין כי בשנת 1999 פנה לרשם האגודות השיתופיות בדרישה לבטל את רישומם של העובדים הללו בפנקס חברי האגודה, ואף בג"ץ הוציא צו ביניים בנושא. מאוחר יותר דחה הרשם את בקשת העובדים לצרפם כחברים הרשם באגודה ועל החלטתו זו עירערו העובדים לביהמ"ש המחוזי בירושלים.



לויט מציין כי לפי בקשתו הוא נמחק מכתב הערעור, לאחר שהודיע כי אינו יכול להמשיך ולייצג את כל בעלי המניות באגודה והאינטרסים שלהם על חשבונו.



במקביל, הודיע הוועד הממונה לבית המשפט בירושלים על כוונתו לשמור על נייטרליות בהליך, ובעקבות זאת נמחק הערעור והעניין הועבר בשנית להחלטתו של רשם האגודות.



לויט טוען כי באמצע חודש פברואר החליט רשם האגודות לתת תוקף להחלטת הוועד הממונה של אגודת הקו-אופ להימנע מלנקוט כל עמדה במסגרת הליכי הערעור על מעמדם של עובדי החברה הבת.



לויט טוען בבקשתו כי על הועד הממונה כנאמן זמני להסדר היה להתנגד לדרישת העובדים להכירם כבעלי מניות, שכן הדבר יביא לדילול אחזקתם של בעלי המניות האחרים בכ-40 מיליון דולר.



עוד טוען לויט כי מאחר שהוועד הממונה לא ממלא את תפקידו בעניין, הרי שעל ביהמ"ש למנות נציג לבעלי המניות כדי שיוכל להגן על האינטרסים שלהם ולהתנגד לבקשת העובדים להצטרף לאגודה. לטענתו, לאור פועלו בעניין הוא מתאים לייצגם בהליכים הללו.



בבקשה נוספת שהגיש לויט הינה לפסיקת הוצאותיו בהליכים שקיים בבג"ץ בסך כ-961 אלף שקל. כזכור, הגיש לאחרונה לויט את הבקשה לבג"ץ, אך זה הורה לפני יומיים להעביר הבקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ולדון בה במסגרת הלכי ההסדר של האגודה.



בבקשתו טוען לויט כי לאור תדגובות כל הצדדים להליך שלא הביעו התנגדות לפסיקת ההוצאות, הרי שמין הצדק להעתר לבקשתו.