אריה מינטקביץ': יש סימנים מעודדים לכך שדיסקונט נמצא בכיוון הנכון בזכות מהלכי ההתייעלות בשנתיים האחרונות

במסיבת העיתונאים לרגל סיום שנת 2000, בה הפסידה קבוצת דיסקונט 155 מיליון שקל והיתה הרעה ביותר בתולדותיה, אמר יו"ר הבנק, אריה מינטקביץ', כי לא בטוח שהשנה היתה שנת השפל של הבנק, וכי כל עוד המצב הבטחוני הבעייתי והמיתון בארץ ובעולם נמשכים, דיסקונט יתקשה להתאושש.



ואכן, 2001 מוכיחה כי מינטקביץ' ידע על מה הוא מדבר - הקבוצה הציגה הפסד שיא של 255 מיליון שקל והבנק עצמו דיווח על הפסד שיא של 781 מיליון שקל, שקוזזו בזכות רווחי החברות הבנות.



בתחילת 2002, מינטקביץ' משנה מעט את הטון הפסימי שלו ומציין כי הוא רואה סימנים מעודדים לכך שהבנק נמצא בכיוון הנכון. זאת, לאחר מהלכי ההבראה שהבנק ביצע בשנים האחרונות, בעיקר בתחום הטיפול באיכות תיק האשראי (עם הפרשות לחובות מסופקים של כ-2.3 מיליארד שקל ב-4 השנים האחרונות) ומהלכי ההתייעלות בנוגע לכוח האדם בבנק. מינואר 2000 ועד לרבעון ה-1 של 2001, פרשו כ-600 עובדים במהלך שעלה לבנק כ-300 מיליון שקל.



בנוסף, מציין מינטקביץ' את הפעילות של חברת ניהול קרנות הנאמנות אילנות דיסקונט, שהגדילה את נכסיה מ-4.6 מיליארד שקל ב-2000 ל-6.8 מיליארד שקל ב-2001 ול-8.8 מיליארד שקל נכון למארס 2002. כמו כן מינטקביץ' מציין את הרכישה של 20% ממניות חברת הביטוח הראל השקעות , שתתרום לגיוון מקורות הרווח של הבנק.



לדברי מינטקביץ', מנהלי הבנק עושים עבודה רבה כדי להוציא אותו מהמשבר, ולהערכתו, כאשר תחול התאוששות בסביבה, הדבר ישפיע לחיוב גם על הבנק.



עם זאת, לדברי מינטקביץ' הדרך להבראת הבנק עוד ארוכה, כאשר השילוב של המיתון בארץ ובעולם והמצב הבטחוני בארץ, מאט את קצב היציאה של הבנק מהמשבר. בנוסף, הדגיש מינטקביץ' כי קיים פיגור משמעותי בין תהליך ההתאוששות בכלכלה האמריקאית לבין ההשפעה של התהליך על הכלכלה בארץ בכלל ועל הסקטור הבנקאי בפרט, כך שגם אם בארה"ב המשבר קרוב לסיום, בארץ המצב שונה.



מנכ"ל הבנק, גיורא עופר, תמך בדברי מינטקביץ' וציין כי הבנק הצליח ב-2001 לשמור על יציבות בשורת ההכנסות, למרות המצב הקשה במשק ובכלכלה העולמית, כשבסך הכל ניתן היה לראות שיפור מרבעון לרבעון בצד ההכנסות, והדבר בולט במיוחד ברבעון ה-4 שבו צמחו ההכנסות מפעילות מימון בכ-12.9% וההכנסות התפעוליות בכ-28.7%.



יתרה מכך, עופר מציין כי הוא רואה את תפקידה של הנהלת הבנק בהבאת הבנק לתוצאות שונות כבר בתנאים הקיימים, ובלי לחכות לשינויים בתנאי המאקרו, ופועל במרץ להביא את הבנק לרווחיות בתנאים הנוכחיים.



בנוסף, הבנק הצליח לשמור על יציבות בשורת ההוצאות שלו, וגם כאן הדבר בולט במיוחד ברבעון האחרון של השנה. לדברי עופר, המגמות הללו צפויות להימשך גם ב-2002, בה אמורה לבוא לידי ביטוי ביתר שאת הירידה בהוצאות השכר של הבנק לאחר מהלכי הפרישה שביצע בשנתיים האחרונות, ויחד עם המשך הגידול בהכנסות, דיסקונט ימשיך להציג שיפור בתוצאותיו.



נקודת אור נוספת שמדגיש עופר היא העלייה הקטנה יחסית, בהשוואה ליתר הבנקים, של כ-33% בהפרשה לחובות מסופקים ב-2001 (ועם ירידה של כ-9.6% בהפרשות ברבעון האחרון), והעובדה שהרכב החובות הבעייתיים של הבנק צמח ב-2001 בשיעור מתון יחסית של כ-21%. לדברי עופר, הנתונים לעיל מלמדים על השיפור בתיק האשראי של הבנק, שנובע מהטיפול האינטנסיווי בתיק בשנים הקודמות.



מינטקביץ' ציין כי הבנק עסוק היום במאמצים להרחיב את הפעילות הבנקאית שלו, ומכיוון שהוא נמצא ביחס הלימות הון של 9.3%, שמעכב את מאמצי ההתרחבות, הוא מתכוון להרחיב את בסיס ההון שלו. זאת, באמצעות גיוסי כספים (כפי שעשה באוקטובר בעת שגייס כ-140 מיליון שקל בשוק ההון), ובמכירת חלק מאחזקותיו בלי להתחשב ב"פרות קדושות".



הרחבת בסיס ההון תאפשר לבנק, לדברי מינטקביץ', גם להרחיב את מהלכי הפרישה של עובדי הבנק הוותיקים. נזכיר כי בתקופה האחרונה דובר על מגעים של הבנק למכירת דיסקונט משכנתאות למשפחת שניידמן וכן על הנפקה של כ-30% ממניות דיסקונט ניו יורק.