דיסקונט החזיר לעצמו כ-93% מהסכום ששילם ללאומי עבור השליטה בויזה כ.א.ל

בנק דיסקונט החזיר לעצמו בשנתיים האחרונות כ-93% מהסכום של 331 מיליון שקל ששילם ללאומי בסוף 1999 בעבור השליטה בחברת כרטיסי האשראי ויזה כ.א.ל, שהיתה בבעלותם המשותפת.



בסוף שנת 1999 רכש בנק דיסקונט מידי בנק לאומי את חלקו (65%) בחברת כרטיסי האשראי ויזה כ.א.ל, בעסקה שעוררה עניין רב והפתיעה את ענף הבנקאות הישראלי, שהעריך שלאומי יזכה בחברה.



שתי החברות הגישו אז הצעות לרכישת החלק של הבנק השני (דיסקונט החזיק ב-35% ממניות ויזה כ.א.ל), ונקבע מנגנון לפיו הבנק שיגיש את ההצעה הגבוהה ביותר יזכה.



ביום פתיחת המעטפות התברר כי ההצעה של דיסקונט - שהיה מוכן לרכוש את מניות לאומי לפי שווי של 510 מיליון שקל לחברת כרטיסי האשראי - היתה גבוהה יותר מההצעה של לאומי, כך שדיסקונט שילם 331 מיליון שקל וקיבל את מלוא הבעלות על החברה.



באותם ימים נשמעו קולות, בעידודם של מנהלי בנק לאומי שהפסידו במערכה, כי המחיר ששילם דיסקונט היה מופקע. קשה להעריך היום אם הסכום היה מוגזם, במיוחד לנוכח התחרות החריפה בענף כרטיסי האשראי ושחיקת ההכנסות והרווחים של החברה. נזכיר כי את 2001 סיימה ויזה כ.א.ל עם ירידה של כ-12% בהכנסות ל-470 מיליון שקל, ועם רווח של 26 מיליון שקל לעומת 68 מיליון שקל ב-2000.



עם זאת, נראה שדיסקונט עשה עסקה לא רעה, ובכל אופן הצליח להחזיר לעצמו בשנתיים שחלפו את מרבית הסכום ששילם ללאומי, ואף לפתוח לעצמו פתח לרווח על הנייר מהעסקה. דיסקונט פעל להכניס לויזה כ.א.ל שותפים אסטרטגיים שיעזרו לו לסחוב את החברה, שלפי כל ההערכות היתה "גדולה על הבנק", ולהתמודד בתחרות מול בנק לאומי.



הבנק מכר 20% ממניות החברה לבנק הבינלאומי , 24% לאליעזר פישמן ו-5% להראל השקעות . העסקות בוצעו לפי אותו שווי בו רכש דיסקונט את השליטה בחברת כרטיסי האשראי והזרימו לקופת הבנק סכום של כ-250 מיליון שקל. בנוסף, הבנק נהנה בשנתיים האחרונות מ-33 מיליון שקל בגין רווחיה של ויזה כ.א.ל וכן מדיווידנד בהיקף של כ-25 מיליון שקל בגין שנת 2000.



כתוצאה מכך, הבנק קיבל בחזרה כ-308 מיליון שקל, ויתרת ההשקעה שלו בויזה כ.א.ל מסתכמת בכ-23 מיליון שקל. בנוסף, נותרו בידיו כ-16% מהמניות אותן רכש ב-2000 ששוויין כ-81 מיליון שקל.