איך בלינקוב עשה את זה?

בנק לאומי שהגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים בגין מגזר התקשורת לכ-382 מיליון שקל ב-2001, יכול היום להרגיש מעט יותר בנוח לאור תוצאות חברת השיחות הבינלאומיות קווי זהב, שהוא הגדול בשלושת הבנקים המממנים אותה.



קווי זהב החליטה היום "לעשות סדר" כדבריה, ולפרסם את דו"חותיה השנתיים, לאחר ששתי מתחרותיה פירסמו בימים האחרונים את דו"חותיהן והתפארו בשיפור התוצאות. קווי זהב היא הראשונה מבין חברות השיחות הבינלאומיות שעברה לרווח נקי שנתי, כשרשמה השנה רווח של 16 מיליון שקל.



הישג לא מבוטל עבור חברה שהוקמה, כמו יתר מתחרותיה, לפני 5 שנים והחלה בפעילות בשוק השיחות הבינלאומיות כשהיא נדרשת לשלם פיצוי לבזק בגין כניסתה לשוק בגובה של כ-300 מיליון שקל. שלוש החברות הבינלאומיות יחדיו שילמו לבזק בתקופת דמי הנגישות, שהגיעה לסיומה השנה, כמיליארד שקל.



במקביל לתשלומי הפיצויים לבזק וכיאה לשוק שנכנס לתחרות, החלה, עם כניסת החברות לשוק, מלחמה פרועה במחירי השיחות הבינלאומיות ואלה ירדו בכ-80%-90%, כשמספר השיחות היוצאות את הארץ עבר לראשונה את מספר השיחות הנכנסות.



כשהתווספה לכך מלחמת הוצאות השיוך בין החברות, התגלתה תמונתו העגומה של שוק השיחות הבינלאומיות ב-2000, עת שלוש החברות יחדיו רשמו הפסדים שנתיים של 376 מיליון שקל.







זו היתה גם התקופה שבה רעיונות המיזוג והרכישה פרחו, כשהכל חשבו שהשוק הבינלאומי הוא שוק מפסיד מטבעו, ללא יכולת אמיתית לחוות שיפור. כך גם נולדו להן שיחות המיזוג בין קווי זהב וברק במטרה להקים גוף עסקי חדש שיוכל לעמוד כנגד בזק והחברה הבת שלה בזק בינלאומי.







התפנית
מה הוביל, אם כך, ב-2001 את השוק הבינלאומי לתפנית ואיפשר דווקא לקווי זהב לחצות ראשונה את נקודת האיזון השנתית ולעבור לצד הרווח?



ראשית, היה זה נתח השוק שרכשה לעצמה כל חברה. ברגע שהשוק חולק כמעט שווה בשווה בין שלושת השחקנים בו, שינו החברות את אסטרטגיית נתח השוק שהיכתה בהן וזנחו אותה לטובת אסטרטגיית רווח.



נוסף על כך, החברות החלו בהעלאת מחירים כשאלה צמחו בשנה האחרונה בכ-50%, רף ההכנסות של החברות משוק ה-ISP גדל והגיע לכ-10% מנתח ההכנסות של החברות.



גם צד ההוצאות של החברות שופר, כשדמי הנגישות ששולמו לבזק קטנו ב-2001 בכ-30% והחל מראשית 2002 סיימו החברות לשלם לבזק את פיצויי כניסתן לשוק. זה לבדו יאפשר לחברות לפתוח את 2002 עם תוספת של עוד כ-50 מיליון שקל בשנה.



כמו כן, חלה, בהתאם לתוכנית התמלוגים השנתית של חברות התקשורת, ירידה נוספת של 0.5% בשיעור התמלוגים המשולם לממשלה - שיפור של עוד כ-20-30 מיליון שקל לכל חברה - וחלה ירידה בתעריפי ההתחשבנות מול מפעילי תקשורת בחו"ל.



כך הצליחו החברות לשפר באופן משמעותי את תוצאותיהן ב-2001 והגיעו יחדיו להפסד מצטבר של 128 מיליון שקל. בזק בינלאומי הקטינה את ההפסד השנתי שלה ב-64% ל-76 מיליון שקל והיא עברה לרווח תפעולי ברבעון הרביעי של השנה וצפויה להגיע לרווח נקי עד סוף 2002. ברק הקטינה ההפסד השנתי שלה ב-40% ל-68 מיליון שקל וקווי זהב עברה, כאמור, לרווח של 16 מיליון שקל.



תוצאות דומות לקווי זהב וברק
על פי הדו"חות השנתיים של קווי זהב וברק, שתי החברות ניצבות היום עם תוצאות דומות להפליא - רמת שיעור רווח גולמי (27%) ורווח תפעולי כמעט זהה של כ-65 מיליון שקל. ההבדל הגדול בין השתיים וזה שיוצר את ההבדל גם בשורה התחתונה של הדו"חות הוא מבנה ההון.



שתי סיבות מרכזיות לתצורה השונה של מבנה ההון בשתי החברות:



בעוד בעלי המניות של ברק נמנעו מלהזרים כסף לחברה ושלחו אותה לגיוס אג"ח דולרי בחו"ל בהיקף של 170 מיליון דולר, החליטו בעלי המניות של קווי זהב להזרים לחברה כסף באמצעות הלוואות בעלים, כחלק מכוונה לפעול על פי המודל המוצלח של פרטנר - להנפיק את החברה ולהחזיר את ההלוואות חזרה הביתה ביום ההנפקה.



שתי החברות, כל אחת מסיבותיה שלה, חיכו לרגע בו יוכלו להנפיק את החברה, אך עם נפילת השווקים בראשית 2000 הן הבינו שחלום ההנפקה התרחק, וגם היום מועד הנפקה אינו נראה באופק.



הפסדי ברק היו, לאורך השנים, גבוהים בהרבה מאלה של קווי זהב. כך ב-1999 הפסידה ברק 166 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 81 מיליון שקל לקווי זהב וב-2000 קטנו הפסדי ברק ל-112 מיליון שקל, כפול מאלה של קווי זהב - 57 מיליון שקל.



השוק הבינלאומי היה אמור, על פי כוונתו המקורית של משרד התקשורת, להיפתח לתחרות בראשית 2002, אך הפתיחה נדחתה בינתיים לראשית 2003 וגם במועד זה כלל לא ברור אם אכן יצטרפו לשוק שחקנים חדשים.



חברות הסלולר, סלקום ופרטנר, הצהירו פעמים מספר שבכוונתן להיכנס לפעילות בשוק השיחות הבינלאומיות עם פתיחתו לתחרות. יתרונן הגדול של חברות הסלולר הוא בכך שהן מביאות עימן לשוק "מנויים שבויים" ובנקל הן יוכלו לשווק בעבורם חבילות שיחה אטרקטיוויות ולהכות בחברות הבינלאומיות הקיימות.



עם זאת, באם ייכנסו סלקום ופרטנר לשוק זה, צפוי הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, לאשר את מיזוג קווי זהב וברק. היום נמנע רם בלינקוב, מנכ"ל קווי זהב, מלהתייחס לסוגיית המיזוג האפשרי עם ברק, אך ידוע ששלושה גופים שונים ערכו, בחודשים האחרונים, הערכות שווי עבור המיזוג.



מצבה של ברק, שאמורה להתחיל מחודש מאי 2003 לשלם את תשלומי הריבית בגין האג"ח הדולרי שלה (תשלום הקרן הוא ב-2007), קשה הרבה יותר והיא עמלה בימים אלה בניסיון, לאור השיפור בתוצאותיה, להמיר את חובה בחוב חדש בריבית נמוכה יותר.



על פי רמת התוצאות שמציגות החברות קווי זהב וברק בדו"חות 2001, עולה התהייה עד כמה באמת נחוץ לחברות המיזוג. העובדה שהחברות הבינלאומיות שקיבלו ארכה נוספת של שנת פעילות שלמה ללא סכנה של כניסת מתחרים חדשים וישפרו, עקב כך, את תוצאותיהן עוד יותר, מעמידה בסימן שאלה את הצורך האמיתי שבמיזוג קווי זהב וברק, מיזוג שנתפש בלאו הכי כשלב ביניים בדרך למיזוג נוסף לאחד הגופים הגדולים בשוק התקשורת הישראלי עם התהוות מפת התקשורת