אצל המנהלים לא היה משבר

שנת 2001 היתה רעה מאוד, אבל לא לבכירים. בחינת שכרם של המובילים את טבלת שכר המנהלים 2001 מראה כי במקרים רבים שכרם של הבכירים המשיך להעלות, במנותק מתוצאותיה הכספיות של החברה.



את הרשימה מוביל גיל אגמון, מנכ"ל חברת דלק מוטורס, חברת בת של דלק רכב , אשר עלות שכרו החודשית ביצעה בשנת 2001 עלייה מרשימה ל-870 אלף שקל בחודש, כאשר בשנת 2000 הסתכמה עלות שכרו החודשית ב-205 אלף שקל. הוצאות השכר של אגמון גרמו בשנת 2001 לעלייה של יותר מ-30% בהוצאות ההנהלה והכלליות של החברה, שרווחיה ירדו בשיעור דומה והסתכמו בכ-140 מיליון שקל, לעומת 199 מיליון ב-2000.



אבל לא רק אגמון ברשימה, עלות שכרו החודשית של אריה קילמן יו"ר דירקטוריון לירז מערכות , עלתה מ-222 אלף שקל בשנת 2000 ל-354 אלף שקל ב-2001. זאת, למרות שהחברה עברה מרווח של 45 מיליון שקל ב-2000 להפסד של 104 מיליון שקל ב-2001.







גם עלות שכרו החודשית של יוסף סמירה, מנכ"ל זוקו , עלתה משמעותית ללא קשר לביצועי החברה. עלות זו הסתכמה בשנת 2001 ב-299 אלף שקל בחודש, אל מול עלות שכר חודשית של 92 אלף שקל בחודש. החברה, לעומת זאת, עברה מרווח של חצי מיליון שקל ב-2000 להפסד של 9 מיליון שקל ב-2001. בסך הכל, השתכרו חמשת הבכירים של החברה כ-6.6 מיליון שקל ב-2001 - כ-75% מהפסדיה בשנת 2001.



עלות שכרו החודשית של בני אושמן, מנכ"ל בנק אגוד , מקום שלישי בטבלת שכר המנהלים, הסתכמה ב-2001 ב-670 אלף שקל, לעומת 283 אלף שקל בלבד ב-2000, וזאת כאשר רווחי הבנק הצטמצמו משמעותית וצנחו מ-70 מיליון שקל בשנת 2000 למיליון שקל בלבד ב-2001.



אבל היו גם חברות שדיווחו על עלייה ברווחיהן בשנת 2001, ועם עלייה זו, איך לא, חלה עלייה גם במשכורותיהם של בכירי החברה.



מ.ט.י מחשבים עברה מרווח של מיליון שקל בשנת 2000 לרווח של 7 מיליון שקל ב-2001, שכרו של מנכ"ל ויו"ר דריקטוריון החברה, צבי בורוביץ', עלה בהתאם - מ-68 אלף שקל בחודש בשנת 2000 ל-341 אלף שקל ב-2001.



עלות שכרו של אביגדור קפלן, מנכ"ל כלל ביטוח , עלתה מ-284 אלף ב-2000 ל-332 בשנת 2001, ובעצם למה לא? הרווח השנתי של החברה עלה במיליון שקל ב-2001, מ-243 בשנת 2000 ל-244 מיליון.



הטבלה לא חסרה מנהלים ששימשו גם דוגמה אישית. עלות שכרו החודשית של אילן בן דב, יו"ר ומנכ"ל סאני אלקטרוניקה , קוצצה באופן משמעותי מ-837 אלף שקל בשנת 2000, אז הסתכם הרווח השנתי של החברה על 75 מיליון שקל, לעומת שכר של 394 אלף שקל בחודש בשנת 2001 כאשר רווחי החברה באותה שנה הסתכמו ב-55 מיליון שקל.



שכרו של יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל , ירד מ-397 אלף שקל בחודש בשנת 2000 ל-321 אלף שקל בשנת 2001; החברה עברה מרווח של 129 מיליון שקל ב-2000 להפסד של 268 מיליון שקל בשנת 2001.



גם עלות שכרו של מנכ"ל כימקלים לישראל , שבבעלות החברה לישראל, הצטמצמה בשנת 2001. עלות שכרו של עקיבא מוזס עמדה בשנת 2000 על 399 אלף שקל בחודש, ובשנת 2001 ירדה ל-303 אלף שקל בחודש. החברה דיווחה בשנת 2000 על רווח שנתי של 406 מיליון שקל, ועברה להפסד של 42 מיליון שקל בשנת 2001.



גם מול נתונים אלו, קשה לא לתהות אם לפחות בחלק מהמקרים לא היה צורך בקיצוץ משמעותי יותר בשכרם של הבכירים. מה שאפשר לומר, כמעט בוודאות, הוא כי גם בעוד שנה, למרות המיתון, ימשיכו בכירים רבים לקבל משכורות גבוהות מאוד ולא מציאותיות.