ב-13 באפריל עומד להיערך בארץ כנס ארגון משקיעי ההון סיכון השנתי, שהוא הכנס המרכזי הממוקד בעולם ההיי-טק הישראלי. הכנס יזום על ידי ארגון קרנות ההון סיכון הישראליות, והוא אמור להוות במה מרכזית להצגת עולם ההיי-טק בפני משקיעי חוץ וגורמים מקומיים. בכנס אמורים להיות מוצגים כ-80 חברות סטארט אפ וכן משקיעים ישראליים וקרנות הון סיכון ישראליות מובילות. בשנה שעברה היו בכנס כ-400 איש, מתוכם מעל מאה זרים.
החשש העיקרי המעיב על קיום הכנס הינו השתתפותם של המשקיעים הזרים. מזה חודשים אחדים אנו עדים לתופעה של פיחות בנכונותם של משקיעים פיננסים ואסטרטגים - מנהלים של חברות טכנולוגיות וגורמי הון סיכון לבוא ולבקר בישראל לאור המצב הבטחוני.
לאחרונה הייתי בביקור בארה"ב שבמסגרתו נפגשתי עם מספר משקיעים וגורמים אחרים המבקשים להשקיע. אין ספק כי הבעיה הבטחונית הישראלית מתחילה לשחק תפקיד משמעותי במערכת השיקולים של המשקיעים הזרים. מעטים בלבד מוכנים לבוא לארץ. רובם הגדול - בצורה ישירה או עקיפה, בין אם בצורה מנומסת יותר ובין אם בצורה מנומסת פחות, לא מעלים על דעתם לבקר בארץ.
הכנס יתקיים בכל מקרה במועדו. אנו מקווים כי בכל אופן יגיעו כמה שיותר משקיעים זרים. התופעה הזאת חייבת להדאיג את כל גורמי הכלכלה בארץ. מדינת ישראל היא מדינה של יצוא, עולם ההיי-טק מבוסס על יכולת של גורמים זרים לבצע בדיקות (דיו דיליג'נס למשל) של השקעות בישראל וכן על נכונותם להשקיע בקרנות הון סיכון הממוקדות בישראל. התדמית הקיימת היום בישראל, לשם השוואה, הינה כפי שהיתה התדמית של בוסניה לפני חמש שנים או קוסובו לפני שנה-שנתיים, כלומר מדינה שאם אינך חייב מסיבות משפחתיות או סיבות חזקות ביותר לבקר בה, אינך מבקר בה.
תופעה זו תרחיק משקיעים ותפגע בכלכלת ישראל בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט. האפקט המצטבר של פעולות הטרור ופעולות הנגד של צה"ל הזוכות לחשיפה מקסימלית בכלי התקשורת בעולם, יוצרות תדמית קשה ובעייתית מבחינת ישראל ומהוות פגיעה מתמשכת ומצטברת ככל שהזמן אורך ואין לה סוף.
מה ניתן לעשות במקרה כזה? אין לנו פתרונות קסם או תשובות מוכנות. הדבר מטיל לחץ מיוחד נוסף על קרנות ההון סיכון הישראליות ועל חברות הסטארט אפ ומכריח אותם לצאת ולהיות אקטיוויים יותר מחוץ לגבולות ישראל.
הדבר מהווה תמריץ להקמת חברות ישראליות כאשר מדינת הרישום היא מחוץ לישראל, ובסופו של דבר, זה עשוי לגרום לירידה של עובדים ומנהלים. כידוע, עולם ההיי-טק הוא עולם גלובלי, ואם אכן כך הוא, בסופו של דבר ניתן לנהל ולהפעיל חברות היי-טק ישראליות גם ממקומות אחרים בעולם.
בנוסף, אותם משקיעים המוכנים להשקיע בישראל מנצלים את המצב לטובתם ומנסים להכתיב תנאים מחפירים ולהקנות לעצמם זכויות עודפות ללא כל פרופורציה בהשוואה למה שהיה מקובל לפני שנה או שנתיים. הדבר מכריח את יזמי הסטארט אפים למכור את עצמם לאותם משקיעים זרים המוכנים להשקיע בישראל, בתמורה לנזיד עדשים.
בנוסף, קרנות הון סיכון ישראליות, אשר תבואנה לגיוסי המשך, תמצאנה את עצמן במצב הרבה יותר קשה בנסיונותיהם לשכנע משקיעים זרים להשקיע בישראל. כידוע, מעל 90% מההשקעות בקרנות הון סיכון ישראליות הן של משקיעים זרים.
בפגישותי האחרונות, לפחות מחצית הפגישה הוקדשה להסברים ולשאלות על מה שקורה בארץ, לאן הדברים מתגלגלים, מה ההערכות ומה התחזיות.
הנושא מטריד ונמצא בראש סולם העדיפויות של כל מי שמעורב וקשור לישראל, השקיע בה בעבר ומגלה עניין גם כיום. למסתכל מבחוץ אנחנו נראים כמערב הפרוע. כמובן שתדמית זאת מקשה על הפעילות הכלכלית ועל עולם ההיי-טק בפרט.
היי-טק בצל הטרור
זאב הולצמן
22.3.2002 / 12:01