מה עושה חנוך ברקת במקום השני?

דירוגים הם תמיד דבר טוב עבור מי שעורך אותם: הם יוצרים עניין מיידי בקרב התעשייה המדורגת ומבטיחים תשומת לב גבוהה לעבודת הדירוג. אלא שהדירוג שהפיצה היום חברת המחקר הכלכלי דן אנד ברדסטריט על תעשיית ההון סיכון הישראלית ב-2001, מספק תמונה מעוותת על מצב הענף: מדווח בו אמנם על ירידה ניכרת בכל הפרמטרים העיקריים, אבל המצב בשטח קשה הרבה יותר.



על רקע התהפוכות והמשברים הגדולים שעברו על תעשיית היי-טק בכלל ותת-ענף ההון סיכון בפרט, כל ניתוח של נתוני שנת 2001 יספק תמונה היסטורית בלבד, המשקפת במקרה הטוב את המחצית הראשונה של השנה הקודמת. על פי נתוני D&B, גייסו קרנות ישראליות בשנה שעבר סך של 1.4 מיליארד דולר, התרסקות לעומת ה-3.7 מיליארד דולר שגויסו בשנת 2000 - אבל גם המספר הזה מטעה. למעשה, ברוב המקרים מדובר בגיוסים שברובם בוצעו ב-2000, אך נסגרו רשמית רק ב-2001 ולכן רשומים לזכותה.



בפועל, במחצית השנייה של 2001 הגיוסים החדשים בקרנות כמעט נעצרו, ואילו ברבעון הראשון של 2002 הם כבר קפאו לחלוטין. מנהלים בכירים בקרנות ההון סיכון אפילו לא טורחים לנסות ולצאת לגיוס של קרן חדשה בימים אלה, גם כאשר עודפי הכספים שלהם מהקרן האחרונה הולכים ומצטמקים וכמעט לא נותרים להם כספים להשקעות חדשות אלא רק לתחזוקת ההשקעות הוותיקות. "אנחנו מתכננים לצאת לגיוס קרן חדשה ב- 2003" - זו התשובה הכמעט סטנדרטית שאנחנו מקבלים ממנהלי הקרנות בחודשים האחרונים.



המצב בשאר הנתונים דומה. סך השקעות ההון סיכון ירד ל-800 מיליון דולר ב-2001, לעומת 1.3 מיליארד דולר ב-2000, וב-2002 הירידה נמשכת. בניגוד לגיוסי כספים חדשים, יימשכו ההשקעות במספר חברות היי-טק, שכן לקרנות אין ברירה אלא להמשיך ולתמוך בחברות הדגל שלהן, לכל הפחות, ודווקא הן זקוקות למזומנים רבים כדי לעבור משלבי פיתוח לשלבי שיווק ומכירה. הנפקות בחברות חדשות, לעומת זאת, ימשיכו להיות מאוד נמוכות, בקצב שאיפיין את המחצית השנייה של 2001, ולא את הממוצע שלה. שאר המספרים והיחסים שחיברו ב-D&B בעייתיים באותה מידה, כי כולם מתבססים על סיכום תקופה קלנדרית שהיתה מאוד לא אחידה, ואינם מלמדים הרבה על המגמה בשנת 2002.



ומה עם הדירוג? בשנה של קיפאון מוחלט בתעשייה, אין פלא שדירוג הקרנות של דן אנד ברדסטריט כמעט ולא השתנה, ומאחר שלא צפויים גיוסים משמעותיים השנה - אין סיבה שיחולו בו שינויים בשנת 2002. יחד עם זאת, מאחר שהדירוג מבוסס על עיתונים שפורסמו על ידי ארגון ה-IVA ועל פי ידיעות מעיתונות, יש בו בוודאי הרבה אי דיוקים.



על פי הדירוג, סטאר ראשונים, אייפקס במקום השני ופיטנגו בשלישי. האם זה אומר הרבה? סטאר מנהלת את עסקיה באופן חשאי וקשה לדעת מה עשתה השנה ומה מצב הרוח של סימנס הגרמנית, שהשפעתה על הקרן משמעותית. סטאר נמצאת במקום בגלל הגיוסים וההשקעות הגדולות והרבות, חלקן לאו דווקא ישראליות, שביצעה בסוף שנות ה-90, ולא בתחילת שנות ה-2000.



המיקום של אייפקס הוא עוד יותר מוזר, והוא מבוסס רק על ידיעות שהופיעו בתקשורת, לפיהן הקציבה אייפקס, שיש לה יותר מ-4 מיליארד יורו בקרן האחרונה, סכום של 600 מיליון דולר להשקעה בישראל. אלא שהמציאות שונה: אין הקצאה כזו באייפקס, ומעולם לא פורסם דבר רשמי בעניין. להיפך: בעבר היו לאייפקס קרנות ישראליות קלאסיות, עם סכומים מוגדרים, ואילו עכשיו לא. בפועל, לא ביצעה אייפקס בשנת 2001 ולו השקעה חדשה אחת בישראל, אלא הסתפקה בהזרמת כספים לחברות בפורטפוליו שלה. ואילו עתה הם עוסקים שם בעיקר בהפרטת בזק ובעסקות רכישה ממונפות. מעניין - אבל לא קשור לסטארט אפים והון סיכון.



בשנים קודמות ודאי היה דירוג הקרנות גורם לאמוציות רבות בקרב פעילי הענף, אך השנה סביר להניח שמיקומן בטבלה הרבה פחות מעניין אותם מבעבר. במציאות של הידלדלות הכספים הקיימים, קושי לגייס כספים חדשים ולחץ הולך וגובר של המשקיעים לצמצם את פעילותם, ובמקרים מסוימים אפילו לחזור מהתחייבויותיהם - עסוקים היום מנהלי ההון סיכון בעיקר במלחמת קיום ובהישרדות, ופחות במלחמות אגו.